במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 חלה עליה של פי ארבע בסיכון לאשפוז בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לביקורות באוכלוסיה הכללית. איזון ירוד של רמות הסוכר בדם והפרעה בתפקוד הכלייתי מביאים לעליה משמעותית בסיכון לאי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון מוכח לאי-ספיקת לב, אך מאחר וכמעט כל מקרי אי-ספיקת לב מתוארים במבוגרים, העליה בסיכון וגורמי הסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 1 אינם מוכרים היטב. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את היקף העליה בסיכון לאי-ספיקת לב בחולי סוכרת מסוג 1 ואת ההשפעה של רמות איזון גליקמי שונות ואלבומינוריה.
מדובר במחקר מקרה-ביקורת פרוספקטיבי, במהלכו זוהו כל החולים עם סוכרת מסוג 1 במאגר Swedish National Diabetes Registry בין 1 בינואר, 1998, ועד 31 בדצמבר, 2011, ונבחרו באקראי חמש ביקורות מהאוכלוסיה הכללית לכל מטופל, תוך התאמה בגיל, מין ומדינה, תוך השוואת אשפוזים בשל אי-ספיקת לב.
מדגם המחקר כלל 33,402 משתתפים (גיל ממוצע בתחילת המחקר של 35 שנים), 45% נשים ומשך סוכרת ממוצע של 20.1 שנים. לאורך מעקב ממוצע של 7.9 שנים, 1,062 חולים אושפזו לבית חולים עם אבחנה של אי-ספיקת לב, בהשוואה ל-1,325 חולים (1%) מבין 166,228 ביקורות תואמות במהלך 8.3 שנים (יחס סיכון של 4.69), לאחר תקנון למין, גיל, משך סוכרת, לידה בשבדיה, רמת השכלה ומחלות רקע.
איזון גליקמי גרוע לווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב עם עליה הדרגתית, וכך גם אלבומינוריה. הסיכון לאי-ספיקת לב היה מוגבר גם בחולים עם סוכרת מאוזנת היטב (יחס סיכון מתוקן של 2.16) ובאלו ללא אלבומינוריה (יחס סיכון של 3.38), אך לא בתת-קבוצה של חולים עם סוכרת מאוזנת היטב וריכוז אלבומין תקין.
לסיכום, בחולים עם סוכרת מסוג 1 עליה משמעותית בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב, עם סיכון מוגבר בנוכחות פגיעה בתפקוד הכלייתי ואיזון גליקמי ירוד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!