טיפול בחולי סוכרת סוג 1 במשאבות אינסולין קשור לתמותה קרדיווסקולרית נמוכה יותר בהשוואה לזריקות אינסולין יומיות מרובות (BMJ)

מחקר שפורסם לאחרונה ב-BMJ מצביע על כך שטיפול בחולי סוכרת סוג 1 באמצעות משאבת אינסולין היה קשור לירידה ניכרת ומובהקת בתמותה קרדיווסקולרית בהשוואה לטיפול בזריקות אינסולין מרובות.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את האפקט ארוך הטווח של טיפול מתמשך באמצעות הזרקה תת עורית של אינסולין (משאבת אינסולין) על התחלואה הקרדיווסקולרית והתמותה בקרב חולי סוכרת סוג 1.

המחקר היה תצפיתי , במסגרת רשם שוודי לאומי שהתקיים בין 2005-12 . השתתפו 18,168 חולי סוכרת סוג 1 , מהן 2,441 השתמשו במשאבות אינסולין ו-15,727 בזריקות אינסולין יומיות מרובות.

בוצעה אנליזה באמצעות רגרסיה מסוג Cox שנועדה להעריך את יחסי הסיכון, תוך התאמות לרבדים ומשתנים לרבות מאפיינים קליניים, גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות, טיפולים ומחלות קודמות.

משך המעקב היה 6.8 שנים בממוצע עד דצמבר 2012 עם 114,135 שנות מטופל. בהשוואה למטופלים שקיבלו זריקות יומיות מרובות, יחסי הסיכון של מטופלים במשאבות היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטי : 0.55 (בטווח 0.36-0.83) לתחלואה כלילית פטאלית, 0.58 (בטווח 0.4-0.85) למחלה קרדיווסקולרית פטאלית על רקע מחלה כלילית או שבץ) , ושל 0.73 (בטווח 0.58-0.92) לתמותה מכל סיבה.

הסיכונים היחסיים היו נמוכים יותר, אך לא באופן מובהק סטטיסטי למחלת לב כלילית פטאלית או לא פטאלית. ההבדל האבסולוטי לפני התאמות היה 3.0 אירועים של מחלת לב כלילית פטאלית לכל 1000 שנות חיים. ובהתאמה 3.3 לאירועים קרדיווקולריים פטאליים ו-5.7 לתמותה מכל סיבה.

כאשר הוצאו מהאנליזות רמות BMI נמוכות יותר ומחלה קרדיווסקולרית בעבר , ההתוצאות של אנליזות של תתי קבוצות היו דומות לאלה של כלל המשתתפים.

ניתוחי רגישות של גורמי סיכון שלא נמדדו בכל המשתתפים הראו שמשתנים שלא נמדדו עם סיכון יחסי של 1.3 צריכים להיות נוכחיים בשיעור גבוה מ-80% ממשתתפים במחקר אשר מבצעים הזרקות אינסולין מרובות מידי יום לעומת אי נוכחות כלל אלו המטופלים במשאבות בכדי לשלול את מובהקות יחסי הסיכון הקרדיווסקולריים הנמוכים יותר של מטופלי המשאבה. החוקרים מעירים כי לא היה מידע על ההשכלה של המטופלים ותדירות בדיקות הסוכר בדם, אשר עלולים היו להשפיע על הקשרים שנצפו במחקר.  

החוקרים מסכמים כי מבין חולי סוכרת סוג 1 שימוש במשאבת אינסולין קשור לתמותה קרדיווסקולרית נמוכה יותר בהשוואה לזריקות אינסולין יומיות מרובות .

BMJ2015;350:h3234

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה