במחקר שפורסם השבוע ב-Diabetes Care מדווחים החוקרים על שיפור באיזון הגליקמי תוך השגת סבילות טובה לטיפול משולש שכלל dapagliflozin (פורסיגה, אסטרה-זנקה) כתוספת לטיפול ב-saxagliptin + מטפורמין (קומביגלייז, אסטרה-זנקה) בחולי סוכרת סוג 2 שלא השיגו איזון באמצעות השילוב של סקסגליפטין+מטפורמין בלבד.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של הוספת דאפאגליפלוזין בהשוואה לפלצבו לטיפול בשילוב של סאקסגליפטין+מטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 שלא הצליחו להגיע לאיזון גליקמי באמצעות סאקסגליפטין+מטפורמין.
לצורך כך חולקו המטופלים למס’ רבדים הבאים . רובד A : מטופלים שקיבלו מטפורמין במינון יציב, עם רמות HbA1c בין 8.0%-11.5% , רובד B : מטופלים עם רמה יציבה של מטפורמין וטיפול עם מעכב DPP-4 עם HbA1c של בין 7.5%-10.5% לתקופה של יותר מ-8 שבועות במסגרת טיפול פתוח תווית בסאקסגליפטין 5 מ”ג ליום ומטפורמין למשך 16 שבועות (רובד A) או 8 שבועות (רובד B , סאקסגליפטין החליף טיפול קודם כלשהו במעכבי DPP-4 ) .
המטופלים שלא הצליחו להשיג איזון גליקמי מספק (רמות HbA1c בין 7%-10.5%) חולקו באופן אקראי לקבלת פלציבו או דאפאגליפלוזין 10 מ”ג ליום כתוספת לסאקסגילפטין+מטפורמין.
יעד המחקר המרכזי היה השינוי ב-HbA1c מהמצב הבסיסי עד לשבוע ה-24. יעד מחקר משני כלל רמות סוכר בצום (FPG) , רמות סוכר שעתיים לאחר הארוחה (PPG), משקל גוף, ושיעור המהטופלים המשיג רמת HbA1c של מתחת ל-7% .
החוקרים מדווחים שהטיפול באמצעות דאפאגליפלוזין כתוספת לסאקסגליפטין+מטפורמין הוביל לירידה גדולה יותר ב-HbA1c בהשוואה לפלציבו (0.82%- לעומת 0.1%-, P< 0.0001) . דווחה גם ירידה גדולה יותר באופן מובהק סטטיסטי ברמות ה-FPG, וברמות ה-PPG שעתיים לאחר הארוחה, משקל הגוף, ושיעור גדול יותר מהמטופלים בקבוצת הטיפול הפעיל השיג את היעד של HbA1c מתחת ל-7% .
שכיחות תופעות הלוואי הייתה דומה בשתי הקבוצות, עם שכיחות נמוכה (כ-1%) של היפוגליקמיות . זיהומים באברי המין נצפו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הדאפאגליפלוזין (5%) בהשוואה לפלציבו (0.6%) .
החוקרים מסכמים כי הטיפול המשולש הכולל את דאפאגליפלוזין כתוספת לסאקסגליפטין+מטפורמין משפר את האיזון הגליקמי ונסבל היטב במטופלים עם סוכרת סוג 2 שלא היו מאוזנים עם טיפול באמצעות סאקסגילפטין+מטפורמין בלבד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!