במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine פורסמו תוצאות מחקר בשלב 2 להערכת טיפול פומי סופח-אשלגן, Patiromer, מהם עולה כי בחולים עם היפרקלמיה ומחלת כליות על-רקע סוכרת, הטיפול התרופתי הביא להפחתת רמות אשלגן בדם לאחר ארבעה שבועות, עם השפעת טיפול שנותרה לאחר שנה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה מעלה את הסיכון לתמותה ומגבילה את השימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS או Renin-Angiotensin-Aldosterone System) בחולים בסיכון גבוה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות והיעילות של Patiromer במסגרת מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי.
מדגם המחקר כלל חולים עם מחלת כליות כרונית, שנטלו טיפול במעכבי ציר RAAS, עם רמות אשלגן בטווח 5.1 עד 6.5 מילימול לליטר, שטופלו ב- Patiromer (מינון ראשוני של 4.2 גרם או 8.4 גרם, פעמיים ביום) למשך ארבעה שבועות (שלב טיפול ראשוני); תוצא היעילות העיקרי היה השינוי הממוצע בריכוז אשלגן בדם מתחילת המחקר עד לאחר ארבעה שבועות. חולים שהיו זמינים בתום השבוע הרביעי (אלו עם ריכוז בסיסי של 5.5 עד 6.5 מילימול לליטר בהם חלה ירידה לריכוז אשלגן בטווח 3.8-5.1 מילימול לליטר) נכללו בשלב גמילה בן שמונה שבועות, במהלכו חולקו באקראי להמשך טיפול ב- Patiromer או מעבר לפלסבו; תוצא היעילות העיקרי היה ההבדל בין הקבוצות בחציון השינוי בריכוז אשלגן בדם במהלך ארבעת השבועות הראשונים בשלב זה.
בשלב הטיפול הראשוני, מבין 237 חולים שטופלו ב- Patiromer עם לפחות מדידת אשלגן זמינה אחת לאחר שלושה ימים, השינוי הממוצע ריכוז אשלגן בדם עמד על 1.01- מילימול לליטר (P<0.001). לאחר ארבעה שבועות, 76% מהחולים הגיעו ליעד ריכוז אשלגן (3.8-5.1 מילימול לליטר). בהמשך, 107 חולים חולקו באקראי לטיפול ב- Patiromer (55 חולים) או פלסבו (52 חולים) לשלב השני של המחקר. חציון העליה בריכוז אשלגן מתחילת שלב זה של המחקר היה גדול יותר בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לקבוצת ההתערבות (p<0.001); הישנות היפרקלמיה (ריכוז אשלגן של 5.5 מילימול לליטר ומעלה) תועדה ב-60% מהחולים בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-15% מהחולים בקבוצת ההתערבות עד שבוע 8 (p<0.001).
עצירות בדרגה קלה-עד-בינונית הייתה תופעת הלוואי הנפוצה ביותר (11% מהחולים), היפוקלמיה תועדה ב-3% מהמטופלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת כליות כרונית, המטופלים במעכבי ציר RAAS ומפתחים היפרקלמיה, טיפול ב- Patiromer לווה בירידה בריכוז אשלגן בדם, ובהשוואה לפלסבו, לווה בירידה בשיעורי הישנות היפרקלמיה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!