במאמר חדש שפורסם במהלך חוודש מאי בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על הבדלים משמעותיים בטיפול בחולים המפתחים אירוע מוחי במהלך אשפוז, בהשוואה לחולים המתקבלים לחדר המיון בתמונה זו. מהנתונים עולה משך הזמן מזיהוי התסמינים ועד בדיקות הדמיה היה ארוך יותר והם קוראים להתערבויות לשיפור הטיפול באירועים מוחיים במהלך אשפוז.
מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל את כל החולים מעל גיל 18 שנים עם אבחנה של אירוע מוחי חד, שטופלו בחדר המיון או אושפזו לבית חולים באונטריו, קנדה, בתקופה שבין 1 ביולי, 2003 ועד 31 במרץ, 2012, כולל אלו עם הופעה של אירוע מוחי במהלך אשפוז מסיבה אחרת.
החוקרים ביקשו להשוות את תהליכי הטיפול באירועים מוחיים, כולל הזמן עד לביצוע בדיקת הדמיה ושיעורי טיפול תרומבוליטי, כמו גם תוצאות הטיפול (תמותה ומוגבלות), בחולים עם אירוע מוחי במהלך האשפוז בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי שהופיע טרם האשפוז.
מדגם המחקר כלל 973 חולים עם אירוע מוחי באשפוז ו-28,837 חולים עם אירוע מוחי שהחל טרם האשפוז. חולים שאובחנו עם אירוע מוחי במהלך האשפוז, בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי שהופיע טרם האשפוז, המתינו זמן רב יותר מהופעת התסמינים ועד לביצוע בדיקות הדמיה (חציון של 4.5 לעומת 1.2 שעות, P<0.001), עם שיעורים נמוכים יותר של טיפול תרומבוליטי (12% לעומת 19% מאלו עם אירוע מוחי איסכמי, p<0.001), ופרק זמן ארוך יותר מזיהוי האירוע המוחי ועד למתן טיפול תרומבוליטי (חציון של 2.0 לעומת 1.2 שעות, p<0.001). לאחר תקנון לגיל, חומרת אירוע מוחי וגורמים אחרים, שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת מהאירוע המוחי היו דומים בשתי הקבוצות; עם זאת, משך האשפוז לאחר הופעת אירוע מוחי היה ארוך יותר בקרב חולים שאובחנו עם אירוע מוחי במהלך האשפוז (17 לעומת 8 ימים, P<0.001), עם שיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז או מוגבלות בעת השחרור (77% לעומת 65% עם מדד mRS של 3-6, p<0.001), וסיכויים נמוכים יותר לשחרור לביתם מבית החולים (35% לעומת 44%, P<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לחולים המפתחים אירוע מוחי טרם האשפוז, באלו המאובחנים עם אירוע מוחי במהלך האשפוז חל עיכוב בבירור ובטיפול. ממצאים אלו מעידים על הצורך בשיפור הזיהוי והטיפול במקרים של אירוע מוחי באשפוז.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!