עיכוב בטיפול באירועים מוחיים בחולים מאושפזים (JAMA Neurol)

במאמר חדש שפורסם במהלך חוודש מאי בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על הבדלים משמעותיים בטיפול בחולים המפתחים אירוע מוחי במהלך אשפוז, בהשוואה לחולים המתקבלים לחדר המיון בתמונה זו. מהנתונים עולה משך הזמן מזיהוי התסמינים ועד בדיקות הדמיה היה ארוך יותר והם קוראים להתערבויות לשיפור הטיפול באירועים מוחיים במהלך אשפוז.

מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל את כל החולים מעל גיל 18 שנים עם אבחנה של אירוע מוחי חד, שטופלו בחדר המיון או אושפזו לבית חולים באונטריו, קנדה, בתקופה שבין 1 ביולי, 2003 ועד 31 במרץ, 2012, כולל אלו עם הופעה של אירוע מוחי במהלך אשפוז מסיבה אחרת.

החוקרים ביקשו להשוות את תהליכי הטיפול באירועים מוחיים, כולל הזמן עד לביצוע בדיקת הדמיה ושיעורי טיפול תרומבוליטי, כמו גם תוצאות הטיפול (תמותה ומוגבלות), בחולים עם אירוע מוחי במהלך האשפוז בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי שהופיע טרם האשפוז.

מדגם המחקר כלל 973 חולים עם אירוע מוחי באשפוז ו-28,837 חולים עם אירוע מוחי שהחל טרם האשפוז. חולים שאובחנו עם אירוע מוחי במהלך האשפוז, בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי שהופיע טרם האשפוז, המתינו זמן רב יותר מהופעת התסמינים ועד לביצוע בדיקות הדמיה (חציון של 4.5 לעומת 1.2 שעות, P<0.001), עם שיעורים נמוכים יותר של טיפול תרומבוליטי (12% לעומת 19% מאלו עם אירוע מוחי איסכמי, p<0.001), ופרק זמן ארוך יותר מזיהוי האירוע המוחי ועד למתן טיפול תרומבוליטי (חציון של 2.0 לעומת 1.2 שעות, p<0.001). לאחר תקנון לגיל, חומרת אירוע מוחי וגורמים אחרים, שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת מהאירוע המוחי היו דומים בשתי הקבוצות; עם זאת, משך האשפוז לאחר הופעת אירוע מוחי היה ארוך יותר בקרב חולים שאובחנו עם אירוע מוחי במהלך האשפוז (17 לעומת 8 ימים, P<0.001), עם שיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז או מוגבלות בעת השחרור (77% לעומת 65% עם מדד mRS של 3-6, p<0.001), וסיכויים נמוכים יותר לשחרור לביתם מבית החולים (35% לעומת 44%, P<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לחולים המפתחים אירוע מוחי טרם האשפוז, באלו המאובחנים עם אירוע מוחי במהלך האשפוז חל עיכוב בבירור ובטיפול. ממצאים אלו מעידים על הצורך בשיפור הזיהוי והטיפול במקרים של אירוע מוחי באשפוז.

JAMA Neurol. Published online May 4, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן