הערכת היקף השימוש בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לאחר אבחנת מחלת לב כלילית בארצות הברית (J Am Coll Cardiol)

מיעוט קטן ממבוטחי מדיקייר מקבלים מרשם לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה בעת השחרור מבית החולים בעקבות אשפוז בשל מחלת לב כלילית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. החוקרים מדגישים כי זהו המצב למרות שקווים מנחים רבים מחייבים כי בכל החולים הללו בסיכון גבוה נדרש טיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה להפחתת הסיכון לאירועים עתידיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הנחיות ארציות ממליצות על טיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לאחר אשפוז בשל מחלת לב כלילית. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את שיעור מבוטחי מדיקייר שניפקו מרשמים לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לאחר שחרור מבית החולים בעקבות אשפוז בשל מחלת לב כלילית, במטרה לבחון אם קיים קשר בין הפוטנטיות של סטטינים לפני האשפוז ובין הפוטנטיות של הטיפול התרופתי לאחר השחרור.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל מדגם אקראי של 5% ממבוטחי מדיקייר בגילאי 65-74 שנים. המבוטחים נכללו במחקר במידה וניפקו מרשם לטיפול בסטטינים לאחר אירוע מחלת לב כלילית (אוטם שריר הלב או רה-וסקולריזציה כלילית) בשנים 2007, 2008, או 2009. טיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה כלל Atorvastatin במינון 40-80 מ”ג, Rosuvastatin במינון 20-40 מ”ג ו-SImvastatin במינון 80 מ”ג.

מבין 8,762 מבוטחי מדיקייר שניפקו מרשם לטיפול בסטטינים לאחר אירוע מחלת לב כלילית, 27% מהמרשמים הראשונים שנופקו לאחר השחרור היו של סטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה. שיעור המרשמים לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה שנופקו לאחר השחרור מבית החולים עמד על 23.1%, 9.4% ו-80.7% בקרב מבוטחים שלא נטלו סטטינים לפני האשפוז, אלו שנטלו סטטינים בעלי פוטנטיות נמוכה-בינונית ואלו שנטלו סטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לפני האשפוז בשל מחלת לב כלילית, בהתאמה. בהשוואה לבמוטחים שלא נטלו סטטינים לפני האשפוז, יחסי הסיכון המתוקנים להנפקת מרשם לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה עמדו על 4.01 ו-0.45 בקרב משתתפים שנטלו סטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה ואלו שנטלו סטטינים בעלי פוטנטיות נמוכה-בינונית לפני האשפוז בשל מחלת לב כלילית, בהתאמה. רק 11.5% מהמבוטחים שניפקו מיד לאחר השחרור מבית החולים סטטינים בעלי פוטנטיות נמוכה-בינונית ניפקו במהלך השנה לאחר השחרור מרשם לטיפול בסטטינים במינון גבוה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי מרבית מבוטחי מדיקייר אינם מטופלים בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לאחר אשפוז בשל מחלת לב כלילית.

J Am Coll Cardiol 2015; 65:270-7

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בישראל לפני נתוני ACSIS שיעור המטופלים המקבל סטטינים (וההערכה היא שמדובר בסטטינים פוטנטיים במינונים גבוהים) לאחר ACS הוא מעל 90% כפי שניתן לראות בסיכום ראשוני של ACSIS 2013 המוצג ע”י פרופ’ אילן גולדברג  בקישור זה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה