אנליזה חדשה מה-LANCET המבוססת על מחקר ה-ACCORD מצביעה על כך שרמות סוכר גבוהות בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים נוספים הן גורם סיכון הניתן לתיקון למחלת לב איסכמית .
ברקע מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה עשויה להעלות באופן ניכר את הסיכון למחלת לב איסכמית במטופלים עם סוכרת סוג 2. במחקר זה בחנו החוקרים אם טיפול אינטנסיבי להורדת רמות סוכר יכול להשפיע על סיכון זה.
החוקרים העריכו 10,251 מטופלים בוגרים בגילים 40-79 אם סוכרת סוג 2 מאובחנת, עם רמות HbA1c של 8.3% , וגורמי סיכון למחלת לב איסכמית שגוייסו למחקר ה-ACCORD . המשתתפים חולקו לטיפול אינטנסיבי או סטנדרטי כשיעד הטיפול בקבוצה האינטנסיבית היה פחות מ-6% בקבוצה האינטנסיבית , ושל 7-9% בקבוצה הסטנדרטית.
החוקרים עקבו אחרי אירועים קטלניים ולא קטלניים של אוטם שריר הלב, רהוסקולריזציה כלילית, תעוקה לא יציבה, והתפתחות תעוקה חדשה במהלך תקופת הטיפול הםעיל (בממוצע 3.7 שנים) + תקופת נוספת של 1.2 שנים.
אוטם שריר הלב דווח בתכיפות נמוכה יותר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי, גם בתקופת הטיפול הפעיל, עם יחס סיכון של 0.8 (ברווח בר סמך של 0.67-0.96 , p=0.015) , וגם בכלל תקופת המעקב , עם יחס סיכון 0.84 (ברווח בר סמך של 0.72-0.97 , p=0.02) .
המימצאים היו דומים עבור יעד משולב של אוטם שריר הלב, רהוסקולריזציה כלילית , ותעוקה לא יציבה בתקופת הטיפול הפעיל, (סיכון יחסי עבור הטיפול האינטנסיבי בתקופת הטיפול הפעיל של 0.89, בטווח 0.79-0.99 ) ובכלל תקופת המעקב (יחס סיכון 0.84, בטווח 0.79-0.96 ), ועבור רהוסקולריזציה כלילית (סיכון יחסי 0.84, בטווח 0.75-0.94) , תעוקה לא יציבה (סיכון יחסי 0.81, בטווח 0.67-0.97) , במהלך תקופת המעקב המלאה.
כאשר נכללו באנליזה רמות HbA1C הנמוכים ביותר כמשתנים תלויי זמן, רמות הסיכון היחסי הפכו להיות לא מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מסכמים כי רמות סוכר מוגברות הן גורם סיכון הניתן לתיקון למחלת לב איסכמית באוכלוסייה בגיל העמידה עם סוכרת סוג 2 וגורמי סיכון קרדיווסקולריים נוספים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!