מסקירה חדשה של חולים עם אבחנה חדשה של מחלת לב כלילית עולה כי התועלת של חסמי ביתא במצבים אלו תקפה רק בחולים עם אוטם שריר הלב לאחרונה.
במטה-אנליזה שכללה למעלה מ-26,000 חולים ששוחררו לאחר אירוע ראשון של מחלת לב כלילית, שהוגדר בנוכחות תסמונת כלילית חדה או רה-וסקולריזציה כלילית, הטיפול בחסמי ביתא לווה בירידה של כ-10% בסיכון לתמותה וירידה של כ-8% בסיכון לתמותה או אוטם שריר הלב. עם זאת, התועלת תוארה רק בחולים שאובחנו לאחרונה עם אוטם שריר הלב.
לדברי החוקרים, אין עדויות רבות בעד או נגד טיפול בחסמי ביתא בחולים עם מחלת לב איסכמית יציבה. ההנחיות הקליניות קובעות כי ניתן לשקול טיפול בחסמי ביתא בחולים עם מחלת עורקים כלילית, אך העדויות בבסיס ההמלצה הנ”ל אינן מבוססות על מחקרים קליניים אקראיים.
המומחים טוענים כי יש מחקרים קליניים אקראיים שמצאו כי חסמי ביתא עשויים להפחית אירועים לבביים ותמותה בחולים זמן קצר לאחר אוטם שריר הלב ואלו עם אי-ספיקת לב עם הפרעה בתפקוד הסיסטולי. עם זאת, בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה, חסמי ביתא מפחיתים אנגינה בלבד ואין מחקרים שהוכיחו ירידה באירועים לבביים. חלק גדול מהתמיכה במתן חסמי ביתא בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה נובע מנתונים מחולים עם אוטם שריר הלב או אי-ספיקת לב. מרבית המחקרים הקליניים נערכו לפני כעשרים שנים ומאז חלו שינויים רבים בתחום.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות חולים במהלך תקופה של שמונה שנים וזיהו קרוב ל-27,000 חולים שאושפזו בשל NSTEMI (Non-ST-segment Elevation Myocardial Infarction), STEMI (ST-elevation Myocardial Infarction), או אנגינה לא-יציבה, או אלו שעברו רה-וסקולריזציה כלילית עם ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים או PCI. מבין אלו, 19,843 החלו טיפול בחסמי ביתא בתוך שבעה ימים מהשחרור בשל אירוע ראשון של מחלת לב כלילית.
לאחר מעקב ממוצע של 3.7 שנים, 6,968 חולים הלכו לעולמם או פיתחו אוטם שריר הלב. כאמור, טיפול בחסמי ביתא לווה בירידה כוללת בסיכון לתמותה והפחתת הסיכון לתמותה או אוטם שריר הלב. כאשר החוקרים סיווגו את החולים לשתי קבוצות אלו עם אוטם שריר הלב כאירוע אינדקס ואלו ללא אוטם שריר הלב הם מצאו כי התועלת של הטיפול בחסמי ביתא תוארה רק באלו עם אוטם שריר הלב לאחרונה. באלו עם אוטם שריר הלב לאחרונה, הטיפול לווה בירידה משמעותית של 15% בסיכון לתמותה וירידה של 13% בסיכון לתמותה או אוטם שריר הלב.
החוקרים זיהו הבדל משמעותי בתוצאות עם טיפול בחסמי ביתא, עם אישור הנתונים ממחקרים קליניים קודמים, לפיהם חסמי ביתא מפחיתים את הסיכון להישנות אוטם שריר הלב או תמותה בחולים זמן קצר לאחר אוטם שריר הלב, אך בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה, לא תועדה כל השפעה לטיפול הנ”ל.
לאור האופי התצפיתי של המחקר, החוקרים מציינים את המגבלות הטבועות בסוג זה של מחקרים ומוסיפים כי לא הוכח כי הטיפול בחסמי ביתא גורם כל נזק בחולים יציבים וכי מוקדם מדי להמליץ להימנע מטיפול בחסמי ביתא בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה. עם זאת, לאור הממצאים הללו יש מקום להשלמת מחקרים אקראיים בנושא זה.
J Am Coll Cardiol 2014
הערת מערכת:
לפני כשבוע דיווחנו על מטה-אנליזה שבחנה את התועלת של חסמי ביתא בטיפול בחולים לאחר אוטם שריר הלב
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!