ההשפעה של ניתוח בריאטרי על שיעורי ההפוגה והסיבוכים של סוכרת מסוג 2 (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר תצפיתי עם מעקב ארוך-טווח אחר חולים שמנים עם סוכרת מסוג 2, כאשר מהנתונים עולה כי ניתוח בריאטרי מלווה בשיעורי הפוגה גבוהים יותר של סוכרת ובשיעור סיבוכים נמוך יותר, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קצרי-טווח מצאו כי ניתוח בריאטרי מוביל להפוגה של סוכרת. ההשפעה ארוכת הטווח על שיעורי ההפוגה וסיבוכי סוכרת אינה ידועה. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הפוגת סוכרת בטווח הארוך ואת ההיארעות המצטברת של סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים עקב סוכרת לאחר ניתוח בריאטרי.

מחקר SOS (Swedish Obese Subjects) הינו מחקר פרופסטקיבי שכלל 25 מחלוקת כירורגיות ו-480 מרכזי טיפול ראשוני בשבדיה. מבין החולים שגויסו בין 1 בספטמבר, 1987, ועד 31 בינואר, 2001, 260 מבין 2,037 המשתתפים בקבוצת הביקורת ו-343 מבין 2,010 המשתתפים מקבוצת ההתערבות אובחנו עם סוכרת מסוג 2 בתחילת המחקר.

בקבוצת הביקורת, שיעורי ההשתתפות של המשתתפים עמדו על 81% לאחר שנתיים, 58% לאחר עשר שנים ו-41% לאחר 15 שנים, שיעורים אלו עמדו על 90%, 76% ו-47% בקבוצת הטיפול הניתוחי, בהתאמה. באשר להערכת סוכרת, חציון משך המעקב עמד על עשר שנים (IQR=2-15) בקבוצת הביקורת ועל עשר שנים (IQR=10-15) בקבוצת הניתוח.

באשר לסיבוכי סוכרת, חציון משך המעקב עמד על 17.6 שנים בקבוצת הביקורת ועל 18.1 שנים בקבוצת הניתוח.

בקבוצת הניתוח נערכו 61 פרוצדורות טבעת, 227 פרודורות VBG (Vertical Banded Gastroplasty), או 55 ניתוחי מעקף קיבה ובקבוצת הביקורת ניתן טיפול סטנדרטי להשמנה וסוכרת.

התוצא העיקרי היה שיעורי הפוגת סוכרת, שיעורי הישנות וסיבוכי סוכרת. שיעורי הפוגה הוגדרו בנוכחות רמות סוכר בדם של מתחת ל-110 מ”ג לד”ל וללא טיפול תרופתי לסוכרת.

שיעורי הפוגת סוכרת שנתיים לאחר הניתוח עמדו על 16.4% (34/207 חולים) בקבוצת הביקורת ועל 72.3% (219/303 חולים) בקבוצת ההתערבות הניתוחית (יחס סיכויים של 13.3, P<0.001). לאחר 15 שנים, שיעורי הפוגת סוכרת ירדו ל-6.5% (4/62 חולים) בקבוצת הביקורת ול-30.4% (35/115 חולים) בקבוצת ההתערבות הניתוחית (יחס סיכויים של 6.3, P<0.001).

עם מעקב ארוך-טווח, שיעורי ההיארעות המצטברים של סיבוכים מיקרווסקולאריים עמדו על 41.8 ל-1,000 שנות-מטופל בקבוצת הביקורת ועל 20.6 ל-1,000 שנות-מטופל בקבוצת ההתערבות (יחס סיכון של 0.44, P<0.001). סיבוכים מאקרווסקולאריים תועדו ב-44.2 לכל 1,000 שנות-מטופל בקבוצת הביקורת ו-31.7 ל-1,000 שנות-מטופל בקבוצת ההתערבות הניתוחית, עם יחס סיכון של 0.68 (P=0.001).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.

JAMA. 2014;311(22):2297-2304

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה