בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר רטרוספקטיבי חדש, מהם עולה כי טיפול במעכבי ACE ו-ARB, בהשוואה לחסמי ביתא ומשתנים, מלווה בסיכון מופחת לפרפור פרוזדורים, אך לא לאירועים מוחיים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול לאיזון יתר לחץ דם עם מעכבי ACE או ARB, חסמי ביתא, משתנים או חסמי תעלות סידן, ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. החוקרים בחנו את הקשר הנ”ל באמצעות נתונים אודות אוכלוסיית דנמרק בין השנים 1995-2010.
למעט תרופות ששימשו לטיפול בפרפור פרוזדורים, החוקרים התאימו בין חולים שטופלו במעכבי ACE בלבד ובין חולים שטופלו בחסמי ביתא (כ-48,000 מטופלים), משתנים (כ-70,000 מטופלים), חסמי תעלות סידן (כ-57,000 מטופלים) ו-ARB (כ-20,000 מטופלים). בדומה, חולים שטופלו ב-ARB בלבד הותאמו לחולים שטופלו בחסמי ביתא (כ-20,000 מטופלים), משתנים (כ-20,000 מטופלים), חסמי תעלות סידן (כ-20,000 מטופלים) ומעכבי ACE (כ-20,000 מטופלים). כל המשתתפים לא סבלו מפרפור פרוזדורים בתחילת המחקר, ולא היה ידוע על מחלות המעלות את הסיכון להפרעת הקצב, דוגמת אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, סוכרת ופעילות-יתר של בלוטת התריס, והם לא קיבלו טיפול נוסף לאיזון לחץ הדם.
החוקרים בחנו את הסיכון לפרפור פרוזדורים והשתמשו בסיכון לאירוע מוחי כסמן לחשיבות איזון לחץ דם. יחסי הסיכון לפרפור פרוזדורים עם טיפול במעכבי ACE ו-ARB בלבד עמד על 0.12 ו-0.10, בהשוואה לטיפול בחסמי ביתא, 0.51 ו-0.43, בהתאמה בהשוואה לטיפול במשתנים, ועל 0.97 ו-0.78, בהתאמה, בהשוואה לטיפול בחסמי תעלות סידן בלבד. הסיכון לאירועים מוחיים לא היה שונה בין חמש התרופות השונות לאיזון לחץ הדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרת הפעלת ציר רנין-אנגיוטנסין, בשילוב עם איזון לחץ דם, מלווה בסיכון מופחת לפרפור פרוזדורים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!