במאמר שפורסם במהלך חודש מרץ בכתב העת British Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על ירידה של כ-50% בשיעורי העיוורון במדינות בעלות הכנסה גבוהה וכי הסיבה העיקרית לעיוורון כבר אינה קטרקט אלא ניוון מקולארי. יתרה מזאת, שיעורי ההימצאות של הפרעה רפרקטיבית לא-מתוקנת ירדו ב-38% ועודם הסיבה המובילה לליקוי ראיה בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים בחנו מחקרים אפידמיולוגים שפורסמו בין השנים 1980-2012 וכללו 243 הערכות חתך, מבוססות-אוכלוסיה. מרבית המחקרים היו מבוססי-קהילה, בניגוד למחקרים ארציים. הם כללו קהילות מאסיה, אוסטרליה ושכנותיה, צפון אמריקה, מערב אירופה ומרכז ומזרח אירופה.
החוקרים התבססו על המחקרים הללו להערכת שיעורי ההימצאות והסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון וליקוי ראיה בינוני-חמור ב-190 מדינות. ברחבי העולם, הם מצאו כי השכיחות של עיוורון וליקוי ראיה בדרגה בינונית-עד-חמורה ירדה ב-37% ו-27%, בהתאמה.
עוד עולה מהנתונים כי שיעורי ההיארעות של עיוורון במדינות בעלות הכנסה גבוהה ירוד מ-3.314 מיליון אנשים (0.2% מכלל האוכלוסייה) ל-2.736 מיליון אנשים (0.1% מכלל האוכלוסייה). בדומה, ההיארעות של ליקוי ראיה בינוני-עד-חמור צנחה מ-25.362 מיליון מקרים (1.6% מכלל האוכלוסייה) ל-22.176 מיליון מקרים (1.0% מכלל האוכלוסייה). בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של עיוורון או ליקוי ראיה בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים מדווחים כי השכיחות של עיוורון על-רקע גיל וליקוי ראיה בינוני-עד-חמור במבוגרים הייתה נמוכה יותר באזורים בעלי הכנסה-גבוהה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
בנוסף, בשנת 2010, באזורים בעלי הכנסה גבוהה, ניוון מקולארי תפס את מקומו של קטרקט כגורם הנפוץ ביותר לעיוורון. עם זאת, קטרקט עודו הגורם הנפוץ ביותר בשנת 2010 במזרח ומרכז אירופה. הגורם השלישי בשכיחותו לעיוורון, גם במדינות מאוד מפותחות, היה הפרעה רפרקטיבית לא-מתוקנת; גלאוקומה ורטינופתיה סוכרתית, היו הגורם הרביעי והחמישי לעיוורון בשנת 1990 ו-2010.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!