במאמר שפורסם במהדורת מרץ של כתב העת FASEB Journal מדווחים חוקרים כי מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן שוקולד כהה עשוי לסייע במניעת טרשת עורקים, כאשר המרכיבים בשוקולד עשויים לסייע בהרחבת כלי דם וכן בעלי השפעות ביוכימיות למניעת תהליכים טרשתיים. עם זאת, פורמולות עתירות-פלבנולים של שוקולד כהה אינן תורמות רבות למערכת כלי הדם.
במחקר אקראי, כפל-סמיות, החוקרים מצאו כי צריכת שוקולד כהה בין אם לפרק זמן קצר או לאורך מספר שבועות הביאה לשיפור מדדים אובייקטיביים בתפקוד אנדווסקולארי, לשיפור סמנים ביוכימיים המעידים על הפעלת כדוריות דם לבנות, דלקת וסימנים אחרים לתהליכים טרשתיים.
החוקרים ערכו גם השוואה בין צריכת שוקולד רגילה ובין צריכת שוקולד כהה עתיר פלבנולים במדגם שכלל מתנדבים בגיל העמידה, בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר קלה. מהממצאים עולים הבדלים חשובים בתפקוד כלי הדם או בהשפעות הביוכימיות לאחר צריכת כל אחד מסוגי השוקולד.
במסגרת ההקצאה האקראית, 29 גברים צרכו 70 גרם שוקולד במהלך יומיים, במרווח של לפחות שבוע אחד. במקרה אחד, השוקולד הכיל כמות תקינה של פלבנולים, ובשני, כלל תוספת פלבנולים.
צריכת שני סוגי השוקולד הביא לירידה במדדי AIX (Augmentation Index , עדות לירידה בלחץ מרכז באבי העורקים), אך ללא השפעה על FMD (Flow-Mediated Dilatation, עדות לתפקוד אנדותל). בדומה, ההמטוקריט וספירת טסיות, לימפוציטים, מונוציטים ונויטרופילים עלו בתוך שעתיים. רמות sICAM3 (Soluble Intercellular Adhesion Molecule), IL-1beta (Interleukin) ו-vWF (Von Willebrand Factor) עלו ורמות IL-6 בדם ירדו שעתיים לאחר צריכת שני סוגי השוקולד. רמות אינסולין עלו גם כן לאחר צריכת שני סוגי השוקולד, אך עם עליה גדולה יותר עם שוקולד עתיר-פלבנולים.
אותם 29 משתתפים, בנוסף ל-15 משתתפים נוספים לקחו חלק בניסוי שני שכלל ארבעה שבועות של צריכת 70 גרם שוקולד עתיר-פלבנולים או שוקולד דל-פלבנולים בכל יום, ולאחריהן ארבעה שבועות ללא צריכת שוקולד ולאחר מכן מעבר לקבוצה המקבילה, עם ארבעה שבועות בהם המשתתפים צרכו את השוקולד המקביל. המשתתפים הקפידו גם על הגבלות תזונתיות מסוימות לצמצום צריכת פלבנולים ממקורות אחרים.
ארבעה שבועות לאחר צריכת שוקולד מכל סוג נרשמה עליה של נקודת אחוז במדדי FMD וירידה במדד AIX בהיקף דומה; שני המדדים נסוגו לערכי הבסיס לאחר תקופת הפסקת צריכת שוקולד. הספרות הרפואית מצביעה על ירידה של 13% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם כל עליה של 1% במדדי FMD לאחר צריכת שוקולד.
שינויים בתפקוד האנדותל באו לידי ביטוי בשיפור מדדי FMD, לחץ הדם ומדד AIX, בעוד ששינויים בספירת כדוריות הדם הלבנות, ציטוקינים בדם וסמני היצמדות לויקוציטים לאחר צריכת שוקולד הצביעו על מצב פחות-פעיל של היצמדות תאית ולכן, מערך פחות טרשתי.
ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות בנוגע לאופן השפעת שוקולד על תפקוד האנדותל ומעידים כי מעבר לשיפור תפקוד כלי הדם, שוקולד גם מפחית את יכולת ההיצמדות של תאי דם לבנים במחזור הדם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!