למרות שמרבית התרופות והחיסונים בטוחים לשימוש בנשים אימהות וביילודים, על רופאים לבחון את מאגר הנתונים LactMed, מטעם ה-Institute of Health, כאשר שוקלים מתן טיפול תרופתי לנשים מניקות, כך לפי דו”ח חדש מטעם ה-American Academy of Pediatrics, שפורסם בכתב העת Pediatrics.
רופאים שוקלים את הסיכונים והתועלת של הנקה, במקום המלצה לנשים להפסיק להניק או להפסיק ליטול טיפול תרופתי. התועלת של הנקה עולה על הסיכון של חשיפה דרך חלב אם למרבית התכשירים התרפויטים. לדברי החוקרים, למרות שמרבית התרופות והתכשירים התרפויאטים אינם מסוכנים לאם או ליילוד היונק, דרושה הערכה זהירה של מאזן סיכון/תועלת בחלק מהטיפולים, בפרט אלו המתרכזים בחלב אם או מובילים לחשיפה ביילוד העשויה להיות בעלת משמעות קלינית.
על רופאים לקחת בחשבון גורמים דוגמת הצורך האימהי בתרופה, ההשפעה האפשרית של התרופה על ייצור חלב, כמות התרופה המופרשת בחלב, היקף הספיגה האוראלית של התרופה ביילוד ותופעות הלוואי האפשריות של התרופה ביילוד, כמו גם את גיל היילוד ומצבו הרפואי.
במטרה לסייע בהערכה, הכותבים מסבירים כי מאגר LactMed הינו מאגר מקיף בנושא תרופות וצמחי מרפא. המאגר כולל מידע אודות כמות התרופה המצויה בחלב אם ובדם היילוד, תופעות לוואי אפשריות ביילוד ו/או על ההנקה והמלצות לתרופות חליפיות.
הכותבים סקרו מספר סוגי תרופות בפירוט:
· נוגדי-דיכאון, נוגדי-חרדה ונוגדי-פסיכוזה, חלקם מופיעים בחלב האם בכמות משמעותית.
· תרופות להפסקת עישון ולמניעת שימוש בחומרים, דוגמת מתאדון ו-Buprenorphine, העשויים להביא לעייפות, קשיי נשימה, והפרעה בעליה במשקל ביילוד היונק, עם השפעות ארוכות-טווח שאינן ידועות.
· תרופות להקלה על כאבים, דוגמת קודאין והידרוקודון, העשויים להגיע לרמות גבוהות בחלב אם ונקשרו עם אפניאה לא-מוסברת, ברדיקרדיה, כחלון וטשטוש.
· עשבי מרפא נפוצים, אודותם אין מידע רב , מיוצרים ללא בקרת מנהל התרופות המזון והאמריקאי.
· תכשירים בשימוש בבדיקות הדמיה, הדורשים הפסקה או שינוי בזמן הנקה במרבית המקרים.
· חיסון אימהי, שהוא לרוב בטוח, גם בנוגע לחיסון חי-מוחלש, דוגמת Rotavirus.
נוגדי דיכאון, מייצבי מצב רוח ונוגדי-חרדה רבים מופיעים בריכוז נמוך בחלב אם, עם מינונים משוערים שנעים בין פחות מ-2% מהמינון האימהי המתוקן למשקל ו/או יחס בין חלב ופלזמה נמוך מ-1. עדיין, זוהו רמות בעלת משמעות קלינית של חלק מהתרופות הללו, ואין נתונים אודות עד שליש מהתרופות הפסיכואקטיביות. זמן מחצית החיים הארוך של חלק מהתרכובות והמטבוליטים, בשילוב עם התפקוד הלא-בשל של הכבד והכליות של התינוק, עשויים להוביל לרמות מדידות של תרופות אלו בפלזמה וברקמה העצבית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!