ממחקר בחולים עם סוכרת והיפוגליקמיה, יתר לחץ דם, הארכת מקטע QT והיפוקלמיה היו די נפוצים, ואלו עשויים להסביר את המנגנון בו היפוגליקמיה עשויה להוביל להפרעות קצב קטלניות ותמותה, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Diabetes Care.

היפוגליקמיה חמורה הוגדרה ככזו שדרשה פניה לחדר מיון ע”י אמבולנס. במחצית מהחולים עם היפוגליקמיה חמורה וסוכרת מסוג 1 ובלמעלה ממחצית מאלו עם סוכרת מסוג 2 אובחן מקטע QT מאורך בתרשימי אק”ג, העשוי לנבא דום לב אפשרי.

החוקרים ערכו את המחקר מאחר ולהערכתם מחלות לב וכלי דם, ככל הנראה עקב היפוגליקמיה חמורה, עשויות להיות אחראיות לעליה בשיעורי התמותה בקרב חולי סוכרת שתועדה במחקר ACCORD. הם ביקשו למצוא את הקשר בין היפוגליקמיה ומחלות לב וכלי דם וכן לזהות את ההבדלים בהשפעות הפתופיזיולוגיות של היפוגליקמיה בין חולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 414 מקרים (356 חולים) של סוכרת והיפוגליקמיה חמורה, שטופלו בחדר המיון בבית החולים בו עבדו בתקופה שבין ינואר 2006 ועד אפריל 2012. הם מדווחים על נתונים אודות 326 מקרים של סוכרת מסוג 2 ו-88 מקרים של סוכרת מסוג 1; כ-31% מהמקרים היו נשים.

באופן לא-מפתיע, חולים עם סוכרת מסוג 2 היו מבוגרים יותר מאלו עם סוכרת מסוג 1 (גיל ממוצע של 71.4 לעומת 44.6 שנים); בקבוצה זו גם תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם (אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס או אירוע מוחי) (22.1% לעומת 6.8%).

החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות והסימנים החיוניים של החולים (חום גוף, לחץ דם וקצב לב) ואת תרשימי האק”ג, כמו גם נתונים אחרים בעת הגעת החולים לבית החולים.

בשתי קבוצות החולים תועדה שכיחות גבוהה יחסית של מצבים המעלים את הסיכון להפרעות קצב קטלניות: הארכת מקטע QT, היפוקלמיה ויתר לחץ דם חמור.

מספר דומה של חולים הגיע לחדר המיון עם היפותרמיה (חום נמוך מ-35 מעלות צלזיוס) (18% מהחולים עם סוכרת מסוג 1 -22.6% מאלו עם סוכרת מסוג 2). היפותרמיה עשויה גם היא להוביל לתוצאות הקטלניות של הפרעות קצב.

מעט חולים עם סוכרת מסוג 2 (1.5%) אובחנו לראשונה עם מחלות לב וכלי דם (מחלת לב כלילית או אירוע מוחי). בששת החולים עם סוכרת מסוג 2 שהלכו לעולמם (1.8%) רמות הסוכר בדם היו נמוכות יותר, בהשוואה לחולים ששרדו (18 מ”ג לד”ל לעומת 31 מ”ג לד”ל); חמישה חולים הלכו לעולמם עקב אלח-דם ואחד עקב כשל רב-מערכתי.

בקבוצת החולים עם סוכרת מסוג 1 לא נקבעה אבחנה של מחלות לב וכלי דם ולא תועדו מקרי תמותה.

מספר גורמים עשויים להסביר את ההבדלים בין חולים עם היפוגליקמיה חמורה וסוכרת מסוג 2 לעומת סוכרת מסוג 1. חולים עם סוכרת מסוג 1 לרוב סובלים מפחות מחלות רקע (דוגמת יתר לחץ דם ודיסליפידמיה), עם אחריות קטנה יותר של הורמונים סותרים בתגובה להיפוגליקמיה, כתוצאה מאירועים חוזרים של היפוגליקמיה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי היפוגליקמיה חמורה אכן עשויה להוביל להפרעות קצב קטלניות. בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 2, באלו עם סוכרת מסוג 1 תועד סיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם חמור, אך עם גורמי סיכון דומים להיפוקלמיה והארכת מקטע QT.

Diabetes Care 2013

לידיעה במדסקייפ