בכתב העת Circulation פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איזון הולם של גורמי סיכון למחלות כלי דם מלווה בהפחתת הסיכון ארוך הטווח לליקוי קוגניטיבי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות ההשפעה ארוכת הטווח של טיפול הולם למניעה שניונית של מחלות כלי דם על התפקוד הקוגניטיבי בחולים לאחר אירוע מוחי ראשון בחייהם. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של מניעה שניונית של אירועים וסקולאריים על התפקוד הקוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.
החוקרים אספו נתונים בין השנים 1995-2011 (4,413 חולים) ממאגר South London Stroke Register, הכולל נתונים אודות אוכלוסיה רב-אתנית המונה כ-270,000 תושבים. מודל סטטיסטי שימש לתקנון התפקוד הקוגניטיבי לאחר שלושה חודשים, מאפיינים דמוגרפיים וסוציואקונומיים, תערובת מקרים, סוג האירוע המוחי, גורמי סיכון למחלות כלי דם, מוגבלות והישנות אירועים מוחיים.
בחולים עם אירועים מוחיים איסכמיים, ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, תועד סיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי על-רקע טיפולים מניעתיים שונים: (1) טיפול לאיזון לחץ הדם (יחס סיכון של 0.77 עבור משתנים, יחס סיכון של 0.88 עבור מעכבי ACE ויחס סיכון של 0.7 עבור שילוב של השניים); (2) שילוב אספירין ודיפירידמול (יחס סיכון של 0.88) ו-(3) סטטינים (יחס סיכון של 0.9) במידה וישנה התוויה קלינית.
ההשפעה המגנה על הליקוי הקוגניטיבי זוהתה גם בחולים תחת טיפול משולב בתרופות לאיזון לחץ הדם, תרופות אנטי-תרומבוטיות ותרופות להפחתת רמות השומנים בדם (יחס סיכון של 0.55). לא זוהה קשר משמעותי בין ליקוי קוגניטיבי לאחר אירועים מוחים ובין טיפול בתרופות לאיזון לחץ דם בקרב חולים עם אירועים מוחיים המורגיים.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים לשים דגש על טיפול תרופתי מניעתי אופטימאלי בגורמי סיכון למחלות כלי דם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!