ערכי eGFR מהווים גורמי חיזוי עצמאיים להצלחת PCI בחולי STEMI (מתוך Br J Cardiol)

בכתב העת British Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הערכת התפקוד הכלייתי על-בסיס ערכי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) הינו גורם מנבא בלתי-תלוי להצלחת PCI (Percutaneous Coronary Intervention) והתוצאות בטווח הקצר בחולים עם אוטם לבבי ועליית מקטע ST שנשלחו לצנתור כלילי, גם בחולים עם ערכי קריאטינין תקינים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית משפיעה לרעה על התוצאות הקרדיווסקולאריות והתמותה באוכלוסייה הכללית. במסגרת המחקר הם ביקשו לקבוע את ההשפעה של תפקוד כלייתי על תוצאות קליניות ואנגיוגרפיות בחולים עם STEMI, שנשלחו ל-Primary PCI.

מדגם המחקר כלל 1,064 חולים עם STEMI שעברו Primary PCI בתקופה שבין פברואר 2001 ועד אוקטובר 2002. ריכוז הקריאטינין בדם היה ידוע ב-894 חולים (84%). ריכוז הקריאטינין הממוצע בדם עמד על 105 מיקרומול לליטר וערכי eGFR עמדו על 67 mL/min/1.73m2. מדד זרימת TIMI3 (Thrombolysis In Myocardial Infarction) תועדה ב-751 חולים (84%).

במהלך האשפוז תועדו 29 מקרים של דימום מג’ורי (3%), חמישה מקרים של אירוע מוחי (1%) ו-12 אוטמים חוזרים (1%). לאחר 30 ימים, שני חולים אבדו במהלך המעקב ו-41 (5%%) הלכו לעולמם.

החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין התפקוד הכלייתי ובין התמותה לאחר 30 ימים (יחס סיכון של 1.6, p=0.003). בחולים עם מחלת כליות כרונית (ערכי eGFR נמוכים מ-60 mL/min/1.73m2), שיעורי זרימת TIMI3 היו נמוכים יותר (79% לעומת 87%), שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים והאירועים הצרברווסקולאריים באשפוז היה גבוה יותר (15% לעומת 4%) ושיעורי התמותה לאחר 30 ימים היו גבוהים יותר בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית (9% לעומת 2%). ערכי eGFR נמוכים יותר לוו בסיכון מוגבר לדימום מג’ורי (יחס סיכון של 1.6, p<0.0005). בתת-קבוצה של חולים בהכרה עם ריכוז קריאטינין תקין, נותר קשר מובהק בין ערכי eGFR ובין שיעורי התמותה לאחר 30 ימים.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להעריך את ערכי eGFR בכל החולים עם STEMI, במטרה לסייע בזיהוי קבוצות חולים בסיכון גבוה.

Br J Cardiol. 2013;20(2)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה