מתוצאות מחקר חדש עולה קשר בין תסמיני דיכאון וטיפול בנוגדי-דיכאון ובין סמנים לסיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.

מחקר עוקבה גדול שכלל למעלה מ-2,000 נשים לאחר-מנופאוזה, שלקחו חלק במחקר WHI (Women’s Health Initiative), עלה כי באלו עם תסמינים בולטים של דיכאון ובאלו שנטלו נוגדי-דיכאון תועד סיכוי גדול יותר משמעותית לערכי CRP גבוהים יותר, סמן לתהליך דלקתי, המלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם, בהשוואה לנבדקים בריאים.

בנשים עם מדדי תסמינים גבוהים יותר, שנטלו נוגדי-דיכאון, תועדה סבירות גבוהה יותר למדדי מסת גוף גבוהים יותר והיקף מותניים גדול יותר. החוקרים מצאו כי היקף המותניים למעשה היה קשור באופן בולט יותר ממדד מסת הגוף, וכי ייתכן ומדובר בסמן קריטי.

לדברי החוקרים, עליה במשקל באזור הבטן הינה גורם סיכון אדיר וגורם מנבא חשוב מאוד למחלות לב וכלי דם.

בנוסף, מחקר עוקבה נפרד מצא כי באלו עם תסמיני דיכאון מוגברים תועד סיכוי גדול יותר לרמות מוגברות של אינסולין וסמנים לתנגודת לאינסולין. למרות שהסקירה הכוללת הייתה אפידמיולוגית, ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי, נראה כי חשוב לעקוב אחר החולים למניעת התקדמות המחלה.

ישנה חשיבות רבה לזיהוי סמנים אלו בנשים, בכדי למנוע סוכרת ומחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר הנוכחי, החוקרים העריכו את הנתונים אודות כ-71,000 נשים שלקחו חלק במחקר WHI והשלימו את ההערכה בתחילת המחקר ולאחר שלוש שנים (גיל ממוצע של 65 שנים). בנוסף, הם בחנו את הנתונים אודות 2,242 נשים שלקחו חלק במחקר WHI-OS (WHI Observational Study) ו-1,950 נשים שהשתתפו במחקר WHI-CT (WHI Clinical Trial), כולן היו במעקב עד שנת 2005.

כל הנשים נשאלו אודות הטיפול התרופתי וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת. כמו כן, נערכו מדידות BMI והיקף המותניים, כמו גם רמות סוכר בדם בצום. דגימות הדם נבחנו עם עד 20 מבחנים, כולל בדיקות להערכת רמות אינסולין וסוכר. כמו כן, במדגם WHI-OS נבחנו רמות CRP.

מדד CESDS (Center for Epidemiological Studies Depression Scale) שימש להערכת תסמיני דיכאון בכל המשתתפים.

מהתוצאות מהקבוצה שכללה למעלה מ-71,000 נשים עלה כי באלו עם מדד תסמיני דיכאון גבוה יותר בסולם CESDS (חמש נקודות ומעלה), מדד מסת הגוף היה גבוה יותר משמעותית וכך גם היקף המותניים לאחר שלוש שנות מעקב, בהשוואה לאלו ללא תסמינים. השימוש בנוגדי-דיכאון לווה במדדי מסת גוף והיקף מותניים גבוהים יותר בשתי נקודות הזמן.

במדגם WHI-CT, מדדי תסמינים גבוהים יותר היו קשורים באופן מובהק עם תנגודת לאינסולין ורמות אינסולין מוגברות.

לסיום, במדגם WHI-OS זוהה קשר בין רמות CRP גבוהות יותר ובין טיפול בנוגדי-דיכאון ומדדי תסמינים גבוהים יותר.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, בעיקר במטרה לבחון אם בחולים ללא דיכאון, המקבלים טיפול בנוגדי-דיכאון בשל חרדה, הפרעות שינה או מצבים אחרים, קיים גם כן סיכון מוגבר, ואם הסיכון קטן כאשר במקום נוגדי-דיכאון מומלץ על טיפול קוגניטיבי.

Am J Public Health. Published online June 13, 2013

לידיעה במדסקייפ