אבחנה מוקדמת של הפרעות בגדילה מאפשרת התערבות מוקדמת



  

גדילה תקינה הינה סמן לבריאות טובה ואבחנה מוקדמת של הגורמים לקומה נמוכה מאפשרת התערבות בשלב מוקדם, עם הסיכויים הטובים ביותר לגובה תקין בבגרות ובריאות טובה.

קומה נמוכה בילדים מאובחנת לרוב בגיל מאוחר, עובדה הפוגעת בהזדמנות להתערב ולשפר את המצב הבריאותי ואת הגובה הסופי. קומה נמוכה מוגדרת לרוב בנוכחות גובה הקטן בשתי סטיות תקן בעקומת הגדילה, בהשוואה לאוכלוסיה הרלבנטית.

במאמר מה-Acta Paediatr מסכמים הכותבים את המידע הזמין וההנחיות אודות ניטור קומה נמוכה בילדים, מתארים מצבים הקשורים לרוב לקומה נמוכה ומסכמים את התועלת של זיהוי הסיבות לקומה נמוכה מוקדם ככל הניתן. הם ערכו סקירה ספרותית וסיכום דיוני מומחים (Advisory Board) אודות התועלת של זיהוי מוקדם של הפרעות גדילה.

הממצאים העיקריים:

·         הערכה נוספת של ילדים שהוגדרו קודם כנמוכים-תקינים בכניסה לבית הספר חשפה מקרים חדשים של מחלה שלא זוהתה קודם לכן, ושיעור הילדים עם מחלה אורגנית עלו עם דרגת הקומה הנמוכה.

·         מדידת קצב גדילה (שיעור הגדילה לאורך זמן) הינה מדד יעיל יותר לזיהוי הפרעות הקשורות בגדילה, בהשוואה למדידת גובה יחידה, מאחר שקשה לזהות סטיות בגדילה עם מדידה בודדת.

·         קומה נמוכה מושפעת משמעותית מגורמים גנטיים. להבטחת מדידות מדויקות, חשוב לתקן לגורמים דוגמת גובה ההורים וגיל ההיריון.

·         ניתן לסווג את הסיבות העיקריות לקומה נמוכה לשלוש קבוצות מרכזיות:

§         הפרעות גדילה ראשוניות, בהן ההפרעה קשורה בלוחית הגדילה.

§         הפרעות גדילה משניות, בהן חלים שינויים בלוחיות הגדילה בעקבות ההפרעה.

§         כשל גדילה מסיבה שאינה ידועה.

המומחים מפרסמים גם מספר מסקנות עיקריות:

·         בילדים ומתבגרים חולים לעיתים קרובות תתכן גדילה איטית. מכאן עולה החשיבות הקריטית של מעקב גדילה במסגרת הטיפול הרפואי בילדים.

·         על-מנת שתוכניות ניטור גדילה יהיו יעילות, הן חייבות להיות מדויקות, רציפות ובשימוש נרחב באוכלוסייה.

·         יש לזהות ולאבחן קומה נמוכה מוקדם ככל הניתן, במטרה לאפשר מתן טיפול מתאים. התערבות מוקדמת מאפשרת השגת תוצאות אופטימאליות ומקנה את הסיכוי הטובה ביותר להשגת גובה בבגרות בטווח התקין לאוכלוסיה.

ישנם קווים מנחים בנוגע לדרכים היעילות ביותר לניטור וזיהוי הפרעות הקשורות בגדילה, תוך התייחסות למשתנים העשויים להוביל לאבחנה שגויה. מספר מצבים עשויים להביא להאטת קצב הגדילה או לקומה נמוכה וניתן לזהותם באמצעות ניטור גדילה, כולל חסר הורמון גדילה, תסמונת טרנר, תסמונת נונאן, אי-ספיקת כליות כרונית, תסמונת קושינג ותת-פעילות של בלוטת התריס.

הסקירה הנ”ל מהווה את הבסיס לאבחנה מוקדמת של קומה נמוכה וסיבותיה, מאחר שכך קיים הסיכוי הטוב ביותר לתגובה טובה לטיפול המתאים, עם גובה סופי בטווח התקין. מאחר והפרעה בגדילה הינה לעיתים קרובות סממן למחלה ברקע, המומחים מסכמים וכותבים כי ניטור רציף ונרחב של הגדילה עשוי לאפשר אבחנה מוקדמת ומתן טיפול, שאינו מיועד רק להפרעה בגדילה אלא למצב הבריאותי בכללותו.

Acta Paediatr 2013;Epub

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה