מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One עולים ממצאים התומכים בתועלת של חסמי תעלות סידן במניעת אירועים מוחיים, העולה על התועלת של פלסבו וחסמי ביתא, אך ללא הבדלים בהשוואה למעכבי ACE או משתנים.
ההשפעות הספציפיות של חסמי תעלות סידן כנגד אירועים מוחיים בחולים עם יתר לחץ דם, בהשוואה לאי מתן טיפול ותרופות אחרות נגד יתר לחץ דם, אינן ידועות. החוקרים ערכו סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה של נתונים אודות למעלה מ-270,000 משתתפים ב-31 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת היעילות של חסמי תעלות סידן על אירועים מוחיים בחולים עם יתר לחץ דם.
סקירה ספרותית עד 31 ביולי, 2012, זיהתה 31 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם כ-270,000 משתתפים (כולל 130,466 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-140,000 בקבוצת הביקורת) שענו על קריטריוני הסקירה.
החוקרים מדווחים כי סך הכל נכללו 9,550 אירועים מוחיים (4,145 בקבוצת ההתערבות ו-5,405 בקבוצת הביקורת).
מהתוצאות עולה כי חסמי תעלות סידן הפחיתו משמעותית את היארעות אירועים מוחיים, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכויים של 0.68), שילוב חסמי ביתא עם משתנים (יחס סיכויים של 0.89) וחסמי ביתא (יחס סיכויים של 0.79).
החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בין חסמי תעלות סידן ובין מעכבי ACE (יחס סיכויים של 0.92, P=0.12) או משתנים (יחס סיכויים של 0.95, p=0.39).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על עדות חדשה התומכת ברעיון לפיו חסמי תעלות סידן מפחיתים את שיעור האירועים המוחיים יותר מפלסבו וחסמי ביתא, אך ללא הבדל בהשוואה למעכבי ACE ומשתנים. הם מוסיפים כי יתר לחץ דם הינו גורם הסיכון היחידי להתפתחות אירועים מוחיים; מספר האירועים המוחיים נותר גבוה למרות טיפול בתרופות נגד יתר לחץ דם, המצויות בשימוש נרחב. לפיכך, נדרשים מחקרים נוספים להערכת גורמי סיכון אחרים ו/או תהליכים ביולוגיים בבסיס הפתופיזיולוגיה של אירועים מוחיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!