מתוצאות מחקר חדש עולה כי מתן Diltiazem לחולים עם פרפור פרוזדורים קבוע הביא לאיזון טוב יותר של קצב הלב ולהקלה משמעותית יותר על תסמינים הקשורים בהפרעת הקצב, בהשוואה לחסמי ביתא.
לדברי החוקרים, אעפ”י שההנחיות מעדיפות מתן חסמי תעלות סידן בלבד או שילוב עם דיגוקסין לאיזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים, אין נתונים רבים אודות ההשפעה של תרופות אלו על האטת קצב הלב, התסמינים של החולים וכיצד תרופות אלו נסבלות ע”י החולים.
החוקרים בחנו את ההשפעות של ארבע משטרי טיפול חד-יומיים (Diltiazem, Verapamil, Metoprolol ו-Carvedilol) על קצב הלב ותסמינים הקשורים בהפרעת הקצב ב-80 חולים עם פרפור פרוזדורים קבוע. החולים לקחו חלק במחקר RATAF (Rate Control in Atrial Fibrillation).
60 חולים השלימו לפחות עשרה ימי טיפול רצופים במינון המלא של כל ארבע תרופות המחקר. אעפ”י שכל התרופות הביאו לירידה משמעותית בקצב הלב הממוצע במהלך 24 שעות, הן תוצא זה והן קצב הלב הממוצע בלילה היו נמוכים יותר משמעותית עם Diltiazem, בהשוואה לכל שלוש התרופות האחרות. Diltiazem ו-Verapamil היו טובים יותר משמעותית מחסמי ביתא בהאטת קצב הלב במהלך שעות היום.
שיעור דומה של חולים זכה לאיזון קצב הלב לערכים של מתחת ל-110 פעימות לדקה או לאיזון קצב הלב לערכים של מתחת ל-80 פעימות לדקה.
Diltiazem הפחית משמעותית את תדירות התסמינים הקשורים בהפרעת הקצב וחומרת התסמינים, בעוד שטיפול ב-Verapamil הביא להפחתה משמעותית בתדירות התסמינים בלבד. שני חסמי הביתא לא השפיעו על חומרת או תדירות התסמינים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במינונים הסטנדרטיים שנבחנו, חסמי תעלות סידן נמצאו עדיפים על חסמי ביתא בהשפעתן על קצב הלב ותסמינים הקשורים בהפרעת הקצב בחולים עם פרפור פרוזדורים קבוע ומהיר. לפיכך, יש לשקול לעיתים קרובות יותר את הטיפול בחסמי תעלות סידן לאיזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא מחלות-רקע המחייבות מתן חסמי ביתא.
החוקרים מזהירים כי החולים היו מודעים לטיפול שניתן, ולכן, לא ניתן לשלול השפעה אפשרית של ההערכה הסובייקטיבית של החולים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!