ההשפעה של מינונים שונים של פעילות אירובית על תפקוד האנדותל בנשים לאחר מנופאוזה עם לחץ דם גבוה (Br J Sports Med)

בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אימונים גופניים אירוביים מלווים בשיפור FMD (Flow Mediated Dilatation) בנשים לאחר-מנופאוזה עם לחץ דם גבוה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של שלושה מינונים שונים של פעילות גופנית אירובית (מקבילה ל-50%, 100% ו-150% מההנחיות מטעם ה-NIH) על תפקוד האנדותל בנשים סדנטריות, שמנות, לאחר-מנופאוזה עם לחצי דם גבוהים. פעילות אירובית משפרת את תפקוד האנדתל בחולים בסיכון למחלות לב וכלי דם ; עם זאת, לא ידוע אם ההשפעה תלוית מינון.

מדגם המחקר כלל 155 נשים שמנות, לאחר-מנופאוזה, עם לחצי דם גבוהים (לחץ דם סיסטולי בטווח 120-159 מ”מ כספית), שחולקו באקראי לאחת מארבע קבוצות: 4, 8, או 12 קילו-קלוריות ל-קילוגרם הוצאה אנרגטית בשבוע, או קבוצת ביקורת ללא אימונים גופניים למשך שישה חודשים. תפקוד האנדותל נבחן על-פי הרחבת כלי הדם בעקבות זרימת הדם (FMD) בתחילת המחקר ולאחר ההתערבות.

לאחר אימון גופני נרשם שיפור דומה במדדי FMD בכל שלוש קבוצות הפעילות הגופנית (1.02-1.5%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.5%-). השינוי ב-FMD לאחר פעילות גופנית עמד בקורלציה משמעותית עם מדדי FMD בתחילת המחקר. מניתוח פוסט-הוק עלה שיפור משמעותי במדדי FMD עם פעילות גופנית בהשוואה לאלו שהתאמנו עם תפקוד תקין של האנדותל (FMD של 5.5% ומעלה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות אירובית מלווה בשיפור הרחבת כלי דם בעקבות זרימת הדם בנשים לאחר-מנופאוזה עם לחצי דם מוגברים. בנוסף, אימונים גופניים עשויים להיות יעילים יותר בשיפור תפקוד האנדותל בנשים לאחר-מנופאוזה עם הפרעה בתפקוד האנדותל, בהשוואה לאלו עם תפקוד אנדותל תקין.

Br J Sports Med. 2012;46:753-758

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה