מתוצאות מחקר חדש מקנדה, שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology, עולה כי חסמי ביתא בעלי פעילות לבבית סלקטיבית בטוחים לשימוש בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease).
לדברי החוקרים, חסמי ביתא אינם מצויים בשימוש נרחב בחולים עם COPD. כעת, הם קובעים כי בנוכחות מחלת ריאות חסימתית כרונית יציבה אינה מהווה עוד התווית-נגד לטיפול בחסמי ביתא, כאשר ישנה התוויה ברורה לטיפול זה.
במטרה להעריך את נושא הטיפול בחסמי ביתא והשפעתו על התפקוד הנשימתי בחולים עם COPD, החוקרים ערכו מחקר חתך להערכת Bisoprolol אל מול פלסבו ב-27 חולים עם מחלה בדרגה בינונית-עד-חמורה. הם התמקדו במיוחד בהשפעות של חסמי ביתא בעלי פעילות לבבית סלקטיבית.
מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in one second) הינם סמן לחומרת COPD. עם זאת, היפר-אינפלציה דינאמית הינה מדד חשוב בחולי COPD מאחר שהוא רגיש יותר לשינויים בחסימת דרכי האוויר וקשורים באופן הדוק יותר עם תסמיני החולים.
יכולת השאיפה ירדה במהלך מאמץ בהיקף גדול יותר לאחר שהחולים נטלו טיפול ב-Bisoprolol למשך 14 ימים, בהשוואה למצב כאשר נטלו פלסבו (ירידה של 0.50 לעומת 0.41 ליטרים, p=0.01).
Bisoprolol לא השפיע על נפחי הריאות במנוחה, הזרימה בנשיפה, ומדדים אחרים הקשורים בהיפר-אינפלציה דינאמית. עם זאת, הטיפול לווה בצריכת חמצן נמוכה יותר, בקצב לב איטי יותר ולחץ דם נמוך יותר, בהשוואה לפלסבו, אך לא תועד הבדל ביחס שחלוף הנשימה, איוורור לדקה או מדד Borg.
לא תואר הבדל משמעותי במשך מבחן סיבולת בין מטופלים ב-Bisoprolol ומטופלים בפלסבו.
החוקרים מציינים כי שינויים אינדיבידואליים בזמן הסיבולת עמדו בקורלציה עם שינויים ביכולת השאיפה עם Bisoprolol, עדות לכך ששינויים עדינים בתפקוד הדינאמי של דרכי האוויר עשויים להשפיע על היכולת הגופנית בחלק מהחולים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של חסמי ביתא על שיעורי התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם מחלת ריאות חסימתית-כרונית ומחלות לב וכלי דם / גורמי סיכון למחלות אלו.
Am J Cardiol 2012
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!