ויטמין D הוא הורמון עתיק יומין המוכר כבר מזה 750 מיליון שנה, הנוצר בעת חשיפה לשמש ביצורים ובצמחים החיים במים.

חסר ויטמין D תואר בהרחבה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים בילדים, שהתגוררו בערים תעשייתיות, צפופות וחשוכות באירופה. ילדים אלה סבלו ממחלת עצמות קשה בשם רככת. המחלה נמנעה בהצלחה בילדים שקבלו שמן דגים באופן קבוע מיום היוולדם. בהמשך הוכח, שגם חשיפה לשמש מונעת הופעה של רככת.

מחקרים נוספים הוכיחו שוויטמין   D  נוצר בעור האדם מכולסטרול, בהשפעת הקרניים האולטרא סגוליות. קרינה זו זמינה בין השעות 10 ל- 15 בצהריים. משם מועבר ויטמין D דרך מחזור הדם לכבד ולאחר מכן לכליה, שהופכים אותו לחומר פעיל מבחינה ביולוגית. ויטמין D פעיל משפיע על ספיגת הסידן והזרחן במעי, כמו כן הוא משפיע על שקיעת המינרלים בעצם. היות וויטמין D מיוצר בגופנו הוא הוגדר כהורמון (חומר הנוצר בגוף) ולא כוויטמין (חומר חיוני לתפקוד הגוף, שיש לקבל מבחוץ).

האם קיים חסר ויטמין D  בישראל?

ויטמין D הוא אכן הורמון הנוצר בגוף, אך בתקופות חיים מסוימות, אנו צריכים לקבלו מבחוץ, בשנה הראשונה לחייהם, תינוקות מקבלים תוספת ויטמין D בטיפות כי הם עדיין אינם מסוגלים לייצר את הכמות הנחוצה להתפתחות תקינה של השלד.

גם בגיל המבוגר קיים חסר ויטמין D. עם העלייה בגיל פוחתת יכולת העור ליצר ויטמין D ומגיעה לכ-30% או פחות מהיכולת בצעירים. בימינו אנשים נזהרים מחשיפה לשמש, בעקבות חשש מוצדק מפגיעה קוסמטית בעור (התקמטות, כתמי פיגמנט וכד’) ומסרטן העור. קשישים נמנעים להימצא בחוץ בשעות יום חמות ואינם נחשפים לשמש. אנשים לאחר תאונות עם שברים וכאלו הסובלים ממחלות קשות, שמגבילות את ניידותם ועקב כך ספונים בביתם או אנשים שעובדים במשרדים מהבוקר עד הלילה עלולים ללקות בחסר ויטמין D.

כבר לפני כ-30 שנה דווחו ד”ר יוסף ויסמן וד”ר מלר על חסר ויטמין D   באוכלוסיות שונות בארץ. בבדיקה שנערכה לפני למעלה מעשור במרפאה למטבוליזם העצם והסידן במרכז רפואי רמב”ם כ- 30% מ- 2000 פונים סבלו מחסר ויטמין  D  . כאשר נבדקה רמת ויטמין  D  בקרב אנשים שאושפזו עקב שבר צוואר הירך במחלקה אורטופדית במרכז זה נתגלה חסר חמור בוויטמין D ב-50% מהמטופלים וחסר קל יותר (VITAMIN D INSUFFICIENCY )  ב-23% מהחולים. רמת ויטמין D תקינה נצפתה רק ב-27% מהחולים. באוכלוסיית ביקורת של 120 נשים מבוגרות בריאות, פעילות ללא סיפור של שברים אוסטיאופורוטיים נמצא חסר ויטמין  D   ב-28% מהנבדקות.

ויטמין D אינו מצוי בכמות מספקת במזונות שאנו צורכים יום יום. ישנם מספר מוצרים מועשרים בוויטמין D. חלב 3% אשר מכיל ויטמין D בארצות אירופה, אינו מכיל ויטמין D בארץ, כי מרבית הפרות אינן רועות בחוץ ונמצאות במתקנים מקורים וכתוצאה מכך אינן מייצרות ויטמין   D  בגופן והוא אינו מגיע לחלב. ריכוז ויטמין   D   במזונות נמוך ואינו יכול לספק את התצרוכת היומית המומלצת.

מה חש אדם הסובל מחסר ויטמין   D   ?

חסר חמור בוויטמין D מתבטא בשינויים בעצם. בעצם נוצר מצב של חסר מינרלים והיא הופכת לרכה ושבירה יותר. מחלה זו נקראת רככת כאשר היא פוגעת בילדים או נערים, שתרם סיימו את הגדילה. במבוגרים היא נקראת אוסטיאומלציה (עצם רכה). יש להבדיל ביו מחלה זו לאוסטיאופורוזיס. באוסטיאופורוזיס קיים חסר הן של המרכיב החלבוני של העצם והן של המרכיב המינרלי במידה שווה ואילו באוסטיאומלציה נוצר החלק החלבוני של העצם אך תכולת המינרלים בו נמוכה וכתוצאה מכך העצם רכה ונמעכת ונשברת בקלות. המחלה מתבטאת בכאב באגן בגב ובגפיים המופיע בעמידה ובהליכה ובשברים. לעתים קרובות היא מאובחנת בטעות כאוסטיאופורוזיס ומטופלת בתרופות המיועדות לטיפול באוסטיאופורוזיס, שעלולות להזיק לחולי אוסטיאומלציה.

חסר קל יותר בוויטמין D יוביל לאיבוד מואץ של העצם, שלא ניתן לחוש בו. לירידה בתפקוד השרירים , אך היות והתהליך מתרחש בהדרגה מיחסים קשישים רבים את תלונותיהם “להזדקנות” ולא יודעים שמדובר בתופעה הניתנת לטיפול.

כיצד ניתן לאבחן חסר ויטמין  D   ?

ניתן לאבחן חסר ויטמין D על ידי ביצוע בדיקת דם, בה נבדקת רמה של 25(OH)D, הנוצר בכבד. בדיקה זו הנה מדד אמין למצב הספיקה של ויטמין D בגוף. הבדיקה מבוצעת היום בכל קופות החולים. הבדיקה אינה בדיקת סריקה שגרתית ומתבצעת לפי שיקול דעת של הרופא המטפל,  בעיקר כאשר קיים חשד לחסר חמור בוויטמין D. כמו כן הבדיקה מתבצעת להערכת התגובה לטיפול, אחרי  3 חודשים לפחות של התמדה בנטילת תוסף ויטמין D.

האם הטיפול בתוספת סידן וויטמין  D  יכול להועיל למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים?

טיפול בתוספת 800 יחידות ויטמין D הוכח כיעל בהפחתת סיכון שברים בצוואר הירך ובגפיים בכ- 30% והפחתת נפילות בכ- 20%.

תוספת סידן וויטמין D מהווה מרכיב הכרחי בכל טיפול באוסטיאופורוזיס. חסר ויטמין D פוגע ביעילות הטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס.

האם יש לצרוך תכשירי ויטמין   D   ?

קיימת התלבטות בקרב החוקרים לגבי המינון היומי המועדף של ויטמין  D בקבוצות גיל ובטיפול במחלות שונות. לפי המלצת מכון בריאות אמריקאי (INSTITUTE OF MEDICINE ) התצרוכת היומית המומלצת של ויטמין D היא 400 יחידות ליממה בצעירים ו-800 יחידות למבוגרים הסובלים מאוסטיאופורוזיס. אנשים הסובלים מחסר חמור בוויטמין D,  עם פגיעה בעצם עקב כך (אוסטיאומלציה או רככת) זקוקים למינון גבוה של ויטמין D, שצריך להיקבע על ידי רופא מומחה. תכשירי סידן מכילים תוספת ויטמין D בכמות של 200 400 יחידות. כמות זו נמוכה ואינה יכולה לספק את מלוא הקצובה היומית הנדרשת.

ניתן לצרוך תוסף ויטמין D במינון יומי, חודשי או שבועי למניעת חסר. מרבית חולי אוסטיאופורוזיס אינם מתמידים בנטילה סדירה של ויטמין D. הדבר הוכח בשורה של מחקרים תצפיתיים בארץ ובעולם. במחקר שבוצע ברמב”ם רק 24% מהחולים שסבלו משבר צוואר הירך התמידו בנטילת הוויטמין  3 חודשים לאחר השחרור מבית החולים.

מחקר חדש על טיפול משולב של פוסלאן וויטמין D

במחקר חדש, שתוצאותיו הוצגו בכנס הבינלאומי לאוסטיאופורוזיס נבדקה יעילות של תכשיר המשלב מינון שבועי של ויטמין D (5600 יחידות) עם מינון שבועי של פוסלאן (70 מג’) בכדור אחד בשם פוסאוונס. מטרת המחקר הייתה להעריך את כמות הנבדקות בעלות רמה נמוכה של ויטמין D לאחר הטיפול בפוסאוונס, לעומת נבדקות בקבוצת הביקורת. במחקר נכללו 515 נשים שאובחנו עם  אוסטיאופורוזיס, מהן 257 בקבוצת הטיפול ו-258 בקבוצת הביקורת. משתתפות בקבוצת הביקורת קיבלו את  הטיפול המקובל  באוסטיאופורוזיס, שניתן על ידי הרופאים בקהילה עם מתן  תוסף ויטמין D בנפרד. לאחר 26 שבועות של טיפול, מספר הנשים עם רמה נמוכה של ויטמין D היה נמוך משמעותית בקרב קבוצת הנשים שטופלה בפוסוואנס, לעומת קבוצת הביקורת ( 7.8% בלבד  לעומת 31.2% מהמטופלות בקבוצת הביקורת). ממצא זה נשמר  גם לאחר 52 שבועות טיפול.

לסיכום: במחקר זה נמצא, כי בתום שנת טיפול, כ-90% מהמטופלות באוסטיאופורוזיסשאובחנו עם רמות נמוכות של ויטמין D בכניסתן למחקר, הגיעו לרמת יעד בבדיקת25OHD (ויטמין D ) של 20 נג’/מל ( 50 נמול’/ל) לפחות תוך טיפול בפוסאוונס, לעמת רק 63%  מהמטופלות בקבוצת הביקורת.