עליה בשיעורי התמותה בנוכחות הפרעה דיאסטולית עם מקטע תקין של חדר שמאל (Arch Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בשני שליש מהחולים עם מקטע פליטה תקין של חדר שמאל, המופנים לבדיקת אקו-לב, ישנה עדות להפרעה בתפקוד דיאסטולי של חדר שמאל, כאשר הפרעה דיאסטולית בדרגה בינונית או חמורה מנבאת תמותה במהלך השנים הבאות. במרבית המקרים, להפרעה דיאסטולית אין תסמינים או היסטוריה של אי-ספיקת לב קלינית.

לדברי החוקרים, אעפ”י שהסיכון לתמותה עקב הפרעה דיאסטולית מוכר היטב בחולים עם תפקוד סיסטולי ירוד של חדר שמאל, מדובר בממצאים הראשונים המעידים על סיכון זה באוכלוסיית חולים עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים ומחלות רקע.

למרות שהפרעה דיאסטולית נכללת לרוב במחקרים אקוקרדיוגרפיים, לפחות במרכזים גדולים, מרבית הרופאים אינם מקדישים לה תשומת לב רבה, מאחר שאינם יודעים כיצד לנהוג במקרים אלו.

מהממצאים הנוכחיים עולה כי הפרעה דיאסטולית בדרגה מסוימת נפוצה יותר מכפי שסברו, וכי אין להתעלם מהפרעה זו או להתייחס בקלות-ראש להפרעה דיאסטולית בינונית או חמורה.

החוקרים סקרו את הנתונים משנת 1996 עד שנת 2005, שכללו מידע אודות למעלה מ-36,000 חולים עם מקטע פליטה של לפחות 55%. הפניה לבדיקת אקו-לב נועדה לרוב להערכת תסמינים, תפקוד חדרי, חשד למחלה כלילית, הפרעות בבדיקת אק”ג או חשד להפרעות קצב.

ב-62.5% מהנבדקים תועדה הפרעה דיאסטולית לפי הקריטריונים המקובלים, שכללו זרימה דרך המסתם המיטראלי ובורידי הריאה, ובשנים מאוחרות יותר, מהירות זרימה סביב המסתם המיטראלי בבדיקות דופלר.

הפרעה דיאסטולית סווגה כקלה, בינונית, או חמורה ב-60.4%, 4.8% ו-0.4% מכלל המשתתפים במחקר, בהתאמה.

שיעורי התמותה עמדו על 16% מכלל המשתתפים במחקר, במהלך מעקב ממוצע של 6.2 שנים, ועלו בהתאם לחומרת ההפרעה הדיאסטולית הבסיסית: 7% באלו עם תפקוד דיאסטולי תקין, ו-21%, 24% ו-39% באלו עם הפרעה קלה, בינונית וחמורה, בהתאמה.

Arch Intern Med 2011; 171:1082-1087

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה