סקירה חדשה עוררה מחלוקת לאחר שקבעה כי אין די עדויות כדי להמליץ על טיפול נרחב בסטטינים למניעה ראשונית של מחלות לב.
החוקרים פרסמו הודעה לעיתונות בה הם מטילים ספק ביתרונות של סטטינים למניעה ראשונית, ורומזים כי ייתכן והנתונים הקודמים שהדגימו תועלת סבלו מהטיה שכן המחקרים מומנו ע”י חברות תרופות. הדבר הוביל לכותרות בעיתונים רבים בבריטניה, לפיהן ישנו שימוש יתר בתרופות וכי מיליוני מטופלים בעולם חושפים עצמם ללא-צורך לתופעות הלוואי האפשריות.
התוצאות עוררו את כעסם של חוקרים שערכו מטה-אנליזות גדולות אחרות בנושא ומצאו כי התרופות יעילות, גם במטופלים בסיכון הנמוך ביותר, וכי תופעות הלוואי זניחות.
בסקירה הנוכחית נכללו 14 מחקרים עם 34,272 משתתפים. התוצאות בחולים שטופלו בסטטינים היו דומות לתוצאות במטופלי פלסבו או אלו שקיבלו טיפול סטנדרטי. למרות שמהתוצאות עולה כי חלה ירידה בשיעורי התמותה עם סטטינים, החוקרים סבורים כי ההשפעה אינה גדולה דיו להצדיק את יחס עלות/תועלת והסיכון לתופעות לוואי.
מהסקירה עולה כי בשמונת המחקרים שדיווחו על תמותה כוללת, לא הייתה עדות מוצקה לירידה בתמותה הכוללת באף אחד מהמחקרים הפרטניים, אך כאשר אספו את הנתונים יחד, תועדה ירידה של 17% בסיכון היחסי עם טיפול בסטטינים. תשעה מחקרים דיווחו על מדד משולב של אירועים כליליים פטאליים ולא-פטאליים והדגימו ירידה יחסית של 28%. שבעה מחקרים דיווחו על אירועי שבץ פטאלי ולא-פטאלי והטיפול בסטטינים לווה בירידה יחסית של 22%.
לא דווח על עליה בשיעור תופעות לוואי, ממאירויות או סמנים ביוכימיים ספציפיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסקירה הנוכחית מדגישה את החסרונות של המחקרים שפורסמו בנוגע למתן סטטינים למניעה ראשונית.
בחולים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולאריים (20% ומעלה במהלך 10 שנים), לא סביר כי התועלת של טיפול בסטטינים עולה על הנזקים האפשריים בטווח הקצר, למרות שהשפעות ארוכות טווח עדיין אינן-ידועות. לדברי החוקרים, כל החלטה בנוגע למתן סטטינים במסגרת מניעה ראשונית חייבת לקחת בחשבון את פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי הכולל של החולה. אין תמיכה למתן טיפול נרחב בסטטינים בחולים בסיכון נמוך לאירועים קרדיווסקולאריים (סיכון לתמותה של פחות מ-1% בשנה, או פחות מ-2% אירועים קרדיווסקולאריים בשנה).
Cochrane Database Syst Rev 2011
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!