האם יש מניעה לנטילת חסם תעלות סידן לצד Clopidogrel בחולים לאחר אוטם לבבי? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי תכשירים מקבוצת חסמי תעלות הסידן אינם מפריעים לפעילות התכשיר Clopidogrel, כך שחולים לאחר אוטם לבבי יכולים ליטול את השתי התרופות בעת ובעונה אחת, בביטחה.

החוקרים מסבירים כי חסמי תעלות סידן (Calcium channel blockers, CCBs) ו-Clopidogrel עוברים מטבוליזם בידי אותם אנזימי Cytochrome P-450 בכבד, המכונים CYP3A4. עם זאת, ממחקרם הנוכחי עולה כי גם אם CCBs מפריעים למטבוליזם של Clopidogrel, הרי שכל אינטראקציה שכזו לא סביר שתהיה בעלת משמעות קלינית.

במחקר נכללו 56,800 חולים אשר אושפזו בעקבות אוטם לבבי ראשון בין השנים 2000 ו-2006. קרוב למחצית מהחולים (24,923; 44%) טופלו ב-Clopidogrel, וסך של 13,380 נטלו חסם תעלות סידן.

לדברי החוקרים, נמצא כי בתום שנה אחת, הסיכון לתוצא המשולב (הכולל תמותה קרדיווסקולארית, אשפוז חוזר בשל אוטם לבבי או שבץ מוחי) היה גבוה בחולים הנוטלים חסמי תעלות סידן, וזאת ללא תלות באם נטלו במקביל גם Clopidogrel (HR, 1.15), אם לאו (HR, 1.05).

עם זאת, יחס ה-Hazard ratio לאינטראקציה בין CCBs ובין Clopidogrel היה 1.08, ממצא המצביע על כך שלא הייתה השפעה לשינוי הטיפול בשני התכשירים האמורים על התוצא המשולב. תוצאות דומות עלו מניתוח נתונים בו התמקדו החוקרים במרכיבי התוצא המשולב, ובכאלו בו נבחנו תתי-הסוג של חסמי תעלות הסידן (בין אם במינונים גבוהים או נמוכים) ואוכלוסיות חולים שונות.

אם כן, נשאלת השאלה מדוע הטיפול ב-CCBs בפני עצמו היה קשור בסיכון קרדיווסקולארי, ללא תלות ב-Clopidogrel. לדברי החוקרים, יתכן והדבר נובע מערפלנים שלא זכו להתייחסות בעבודתם זו, כגון סוכרת או אי ספיקת כליות, אשר שתיהן מחלות שהיו שכיחות יותר בקרב החולים המטופלים ב-CCBs.

החוקרים טוענים כי חוזקו של המחקר הנוכחי בכך שמבוסס על אוכלוסיה ברמה הלאומית (בדנמרק), כך שאין הטיית בחירה ביחס למצב סוציואקונומי ומאפיינים דמוגרפיים נוספים. לפיכך, התוצאות מייצגות לדבריהם את האדם הממוצע הסובל ממחלת לב איסכמית. מאחר והעוקבה הייתה גדולה מאוד, הם מזכירים כי לניתוחים שבוצעו היה כוח סטטיסטי רב. באם הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית בין Clopidogrel ובין CCBs, זו הייתה מזוהה בחישובים שנעשו, לטענתם.

על בסיס תוצאותיהם אלו, מסיקים החוקרים כי השימוש ב-Clopidogrel ובחסמי תעלות סידן במקביל הינו בטוח כאשר יש לו התוויה.

J Am Coll Cardiol. 2011;57:409-417

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה