מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות ניתוח חדש שהוצג בכנס ה- American Heart Association, עולה כי כמחצית מן החולים המתאימים לקריטריונים לטיפול בסטטינים עפ”י מחקר ה- JUPITER (Justification for the Use of Statins in Primary Prevention: An Intervention Trial Evaluating Rosuvastatin) הינם בעלי סיכון נמוך לתחלואה קרדיו-וסקולארית בעת הערכה למידת הסתיידות העורקים הכליליים שלהם.
בקרב חולים עם הסתיידות של העורקים הכליליים, הסיכון למאורעות קרדיו-וסקולאריים היה גדול יותר משמעותית בהשוואה לאלו ללא הסתיידות, ממצא שהצביע על כך ש- CT עשוי לשמש כמתן דירוג רחב יותר לאלו המצויים בסיכון וזקוקים לטיפול בסטטינים.
בניתוח הנוכחי נבדקו אלו שהתאימו לקריטריוני JUPITER, כך שרמות ה- CRP שלהם היו גבוהות, ונמדדו רמות הסידן בעורקיהם הכליליים על מנת לבדוק האם ניתן לסווג רמות סיכון נוספות בהתאם לכך.
מחקר ה- JUPITER יצר מהומה מסוימת כאשר פורסם לפני שנתיים, בייחוד לאור העובדה שאלו עם רמות LDL תקינות אך עם גורמי סיכון אחרים עשויים להיות מתאימים לטיפול בסטטינים.
הסף למתן סטטינים ירד עוד ועוד, כאשר ממצאי ה- JUPITER הצביעו על כך שגם אלו עם רמות כולסטרול LDL תקינות, אך עם רמות hs-CRP (high-sensitivity C-reactive protein ) גבוהות צריכים להיות מטופלים בסטטינים.
החוקרים מציינים כי הירידה המוחלטת בסיכון אשר הודגמה במחקרים האחרונים לא הייתה גבוהה דיה, והחוקרים בניתוח הנוכחי ביקשו להבין מיהם אלו אשר יפיקו תועלת אמיתית מטיפול בסטטינים.
בניתוח הנוכחי בדקו החוקרים את הקשר בין רמות hs-CRP גבוהות (2 מ”/ד”ל ומעלה), מידת סידן בעורקים הכליליים ואירועים קרדיו-וסקולאריים.
2,083 נבדקים ממוצאים שונים נכללו בניתוח, מתוכם 40% נשים; עם רמות hs-CRP ממוצעות של 4.3 מ”ג/ד”ל; וסיכון ממוצע ל- 10 שנים עפ”י דירוג Framingham של 10%.
כמעט מחצית מן הנבדקים לא הדגימו הסתיידות עורקים כליליים ב- CT. בקרב אלו עם הסתיידות כלילים של 0, מספר החולים בהם יש לטפל עמד על 549 על מנת למנוע מחלת לב כלילית אחת, ו 124 על מנת למנוע אירוע קרדיו-וסקולארי אחד. רוב האירועים קרו באלו עם הסתיידות כלילים של מעל 100, ובקרב נבדקים אלו, מספר החולים בהם יש לטפל על מנת למנוע מחלת לב כלילית אחת ואירוע קרדיו-וסקולארי אחד עמד על 24 ו 19, בהתאמה.
בניתוח שני שהשווה hs-CRP לעומת הסתיידות כלילים עבור צפי סיכון, החוקרים מצאו כי CRP לא צפה אירועים לאחר תיקנון לגורמי סיכון אחרים. הסתיידות כלילים, לעומת זאת, הדגימה קשר חזק עם מאורעות כליליים וקרדיו-וסקולאריים ללא קשר עם רמת ה- CRP.
החוקרים מציינים כי העדר הקשר בין רמות CRP ואירועים קיצוניים מעלה שאלות באשר למקומו של CRP באוכלוסיה עם מוצאים שונים. החוקרים מוסיפים כי הדמיה לבדיקת מידת הסתיידות אינה מיועדת עבור כולם, על אף הקשר שהודגם בין הסתיידות ובין צפי מאורעות. הבדיקה עשויה להיות מתאימה עבור אלו בקבוצת סיכון נמוכה-בינונית, ואלו עם ערכי כולסטרול תקינים אך עם גורמי סיכון אחרים, כולל רמות CRP גבוהות.
יש לציין, בנוסף, כי מדידת ה- CRP קיבלה ביקורת נוספת בכנס לאחר ניתוח תוצאות מחקר ה- ASCOT (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial ), שם נמצא כי מדידות hs-CRP לא שיפרו הערכות סיכון קונבנציונאליות בחולים עם יתר לחץ דם וגורמי סיכון קרדיו-וסקולארים נוספים, אשר הדגימו רמות LDL תקינות עד מוגברות מעט.
מתוך כנס ה- American Heart Association (AHA) שנערך בנובמבר 2010, בשיקגו, ארה”ב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!