האם Sibutramine עלול להגביר את הסיכון הקרדיווסקולארי? (מתוך New England Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-2 בספטמבר 2010 של ה- New England Journal of Medicine עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מעודף משקל ומחלה קרדיווסקולארית, נמצא קשר בין טיפול ב-Sibutramine (רדוקטיל, טבע) ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי לא-פטאלי ושבץ לא-פטאלי. עם זאת, במחקר לא נמצא קשר בין טיפול בתרופה ובין סיכון מוגבר לתמותה.

לדברי החוקרים, עד כה לא נקבע כיצד משפיע Sibutramine על שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים והתמותה הקרדיווסקולארית, במטופלים עם סיכון קרדיווסקולארי גבוה. הם מסבירים כי Sibutramine היא תרופה המיועדת לירידה במשקל, ובמטופלים המשיגים ירידה של 5% במשקל הגוף מומלץ הטיפול למשך שנה עד שנתיים בלבד.

מחקר ה- Sibutramine Cardiovascular Outcomes (SCOUT) הינו מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות, שנערך לבדיקת ההשפעה ארוכת הטווח של Sibutramine (בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית) על שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים והתמותה הקרדיווסקולארית, בקרב משתתפים עם סיכון קרדיווסקולארי גבוה.

המחקר כלל 10,744 משתתפים עם עודף משקל או השמנת יתר, הסובלים ממחלה קרדיווסקולארית, סוכרת סוג 2, או שתיהן. גיל המשתתפים היה 55 שנים ומעלה. השלב הראשון של המחקר היה חד-סמיות, ובו קיבלו כל המשתתפים טיפול ב-Sibutramine והשתתפו בתכנית לירידה במשקל. בשלב השני נכללו 9,804 משתתפים, אותם חילקו החוקרים באקראי לקבלת Sibutramine או פלסבו למשך 3.4 שנים בממוצע. יעד המחקר העיקרי היה הזמן שחלף מההקצאה האקראית ועד להופעת אוטם לבבי לא-פטאלי, שבץ לא-פטאלי, החייאה לאחר דום לב, או תמותה קרדיווסקולארית.

החוקרים מדווחים כי במהלך השלב הראשון של המחקר נצפתה ירידה ממוצעת של 2.6 ק”ג במשקל המשתתפים. לאחר ההקצאה האקראית, השיגו המשתתפים בקבוצת ה-Sibutramine ירידה נוספת של 1.7 ק”ג בממוצע. החוקרים מציינים כי ב-2 הקבוצות נצפתה ירידה בלחץ הדם הממוצע, אך ירידה זו הייתה גדולה יותר בקבוצת הפלסבו.

מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון לאירועים קרדיווסקולארים או לתמותה היה 11.4% בקבוצת ה-Sibutramine, לעומת 10% בקבוצת הביקורת (HR 1.16, 95% CI 1.03-1.31, P=0.02). החוקרים מפרטים כי שיעור האוטם הלבבי הלא-פטאלי היה 4.1% בקבוצת ה-Sibutramine לעומת 3.2% בקבוצת הביקורת (HR 1.28, 95% CI 1.04-1.57, p=0.02), וכי שיעור השבץ הלא-פטאלי היה 2.6% בקבוצת ה-Sibutramine לעומת 1.9% בקבוצת הביקורת (HR 1.36, 95% CI 1.04-1.77, p=0.03). עם זאת, לא נצפתה עלייה בשיעור התמותה הקרדיווסקולארית או התמותה מכל הסיבות בקרב המשתתפים.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי שיעור האירועים הכולל היה נמוך יותר מהצפוי, דבר שפגע בעוצמה הסטטיסטית של המחקר. כמו כן, גם משתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו Sibutramine בתחילת המחקר, ובנוסף מדגם המשתתפים כלל רק מטופלים בעלי סיכון קרדיווסקולארי גבוה ולכן מגביל את יכולת הכללת התוצאות.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי הטיפול ב-Sibutramine אינו מומלץ למטופלים הסובלים ממחלה קרדיווסקולארית, כפי שהיה נהוג עד כה.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה תומכים הכותבים במסקנות, וממליצים שלא לתת Sibutramine למטופלים בעלי סיכון קרדיווסקולארי גבוה. הם מציינים כי יעילות התרופה לירידה במשקל היא קטנה יחסית ולתרופה יש פרופיל בטיחותי בעייתי, ומסבירים כי דרושות תרופות יעילות ובטוחות שיסייעו לירידה במשקל במטופלים המתאימים.

N Engl J Med. 2010;363:905-917

N Engl J Med. 2010;363:972-974

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה