האם סוכרת סוג 2 עלולה להיגרם מבעיה במערכת העצבים המרכזית? (מתוך Surgical Neurology International)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות המחקר שפורסם ב-16 ביולי 2010 ב- Surgical Neurology International, עולה כי לחץ של כלי דם עורקי על אזור המדולה האנטרו-לטרלית במוח עלול להיות קשור להתפתחות סוכרת סוג 2.

בעבודות קודמות מצאו החוקרים כי הפרעות שונות, כולל Trigeminal neuralgia, Hemifacial spasm, מחלת מנייר וטורטיקוליס ספזמודי, עלולות לנבוע מלחץ של כלי דם על עצבים קרניאלים וניתנות לתיקון באמצעות הסרת הלחץ מהעצב. החוקרים מסבירים כי במחקר נוסף שנערך לאחרונה וכלל 15 משתתפים עם סוכרת סוג 2 והפרעה לא-קשורה באחד העצבים הקרניאלים, נמצא כי כולם סבלו מלחץ של המדולה הימנית האנטרו-לטרלית וכי לאחר שחרור הלחץ השתפר האיזון הגליקמי בחלקם.

המחקר הנוכחי כלל 10 משתתפים עם סוכרת סוג 2 ולחץ ווסקולארי ברור על המדולה הימנית הלטרלית בבדיקת MRI. גיל המשתתפים הממוצע היה 52.9 שנים (טווח 43-63 שנים), 9 היו גברים ומשך מחלת הסוכרת היה 6.8 שנים בממוצע. המשתתפים עברו ניתוח Microvascular Decompression (MVD) בגישת Retromastoid craniectomy לשחרור הלחץ מהמדולה, ובמהלך השנה לאחר הניתוח הונחו המשתתפים שלא לערוך שינוי יזום בתזונה, במשקל או ברמת הפעילות הגופנית שלהם.

החוקרים מציינים כי המחקר אושר ע”י ועדות הבקרה לאור תוצאות המחקרים הקודמים, הניסיון הרב בביצוע הניתוח (שכלל למעלה מ-6,000 ניתוחים) ושיעור התחלואה והתמותה הנמוך (0.01%) שנצפה.

מתוצאות המחקר עולה כי בבדיקת MRI שנערכה לאחר הניתוח נצפה שיפור בלחץ על המדולה ב-9 מתוך 10 המשתתפים. החוקרים מפרטים כי ב-4 משתתפים לא נצפה לחץ כלל, וב-5 נמצא לחץ קל. עם זאת, במשתתף הנותר נראה לחץ גבוה יותר לאחר הניתוח בהשוואה למצב הטרום-ניתוחי.

החוקרים מוסיפים כי 7 מ-10 המשתתפים שעברו את הניתוח הוגדרו כבעלי “תגובה טובה”, שכללה שיפור או אי-החמרה באיזון הגליקמי לאחר 12 חודשים מהניתוח. רמת ההמוגלובין A1C הממוצעת של המשתתפים אלו הייתה 8.6% לפני הניתוח, לעומת 7.1% כשנה מהניתוח. ב-3 המשתתפים הנותרים לא חלה האטה בהידרדרות מחלת הסוכרת, כאשר רמת ההמוגלובין A1C הממוצעת שלהם הייתה 8.5% לפני הניתוח ו-10.9% לאחר שנה מהניתוח.

כמו כן, למשתתפים עם תגובה טובה נצפתה ירידה של חציון רמות סוכר בצום מ-190 מ”ג/ד”ל לפני הניתוח ל-148 מ”ג/ד”ל כשנה לאחר הניתוח, בעוד שב-3 המשתתפים הנותרים עלה חציון רמות הסוכר בצום מ-206 מ”ג/ד”ל ל-247 מ”ג/ד”ל לאחר הניתוח.

במשתתפים עם תגובה טובה נצפתה ירידה קלה ברמות הסוכר כשעתיים לאחר הארוחה, מ-334.3 מ”ג/ד”ל בממוצע לפני הניתוח ל-291.5 מ”ג/ד”ל בממוצע לאחר שנה מהניתוח. לעומתם, במשתתפים הנותרים נצפתה עלייה משמעותית של רמות הסוכר שעתיים לאחר הארוחה, מ-321.5 מ”ג/ד”ח ל-434.1 מ”ג/ד”ל לאחר שנה מהניתוח.

החוקרים מציינים כי מדד מסת הגוף (BMI) של המשתתפים עם תגובה טובה לניתוח היה 27.9 ק”ג/מ2, בעוד שה-BMI של משתתפים ללא תגובה לניתוח היה 34.3 ק”ג/מ2. כמו כן, בכל המשתתפים נצפתה ירידה ברמות האינסולין בצום לאחר שנה מהניתוח, והחוקרים מסבירים כי הסיבה לירידה ברמות האינסולין בקבוצת הלא-מגיבים אינה ברורה.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי ב-7 מ-10 משתתפים עם סוכרת סוג 2 מתקדמת ולחץ עם המדולה מימין, נצפה שיפור משמעותי באיזון הגליקמי לאחר ניתוח MVD. כעת מתכננים החוקרים לערוך מחקר רחב היקף לבדיקת הממצאים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, מציינים הכותבים כי ייתכן ובעיה ווסקולארית במערכת העצבים המרכזית עלולה לגרום להופעת סוכרת סוג 2. עם זאת, לאור היקף המחקר המצומצם דרושים מחקרים נוספים בנושא, לתיקוף הממצאים ולהבנת המנגנון הפיזיולוגי.

Surg Neurol Int, 2010.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לבית הספר לסוכרת לשאלות ודיון נוסף בנושא משמעויות המחקר.


0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה