הקשר בין רמות HDL והסיכון הקרדיווסקולארי לאחר טיפול בסטטינים (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-22 ביולי 2010 ב-Lancet, עולה כי בקרב נבדקים עם רמות LDL נמוכות מאוד לאחר טיפול בסטטינים, רמות HDL לא נמצאו כמדד חיזוי לסיכון הקרדיווסקולארי, בניגוד לקשר הקיים באנשים שאינם נוטלים סטטינים. התוצאות מגיעות מניתוח מאוחר של נתוני מחקר ה-JUPITER. 

מחקר ה-JUPITER כלל משתתפים בוגרים ללא היסטוריה של סוכרת או מחלה קרדיווסקולארית, עם רמות LDL נמוכות מ-3.37 מילימול/ל’ ורמות hsCRP של 2 מ”ג/ל’ ומעלה בעת ההצטרפות. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לטיפול ב-Rosuvastatin במינון 20 מ”ג ליום (n=8,900) או לקבלת פלסבו (n=8,901). החוקרים בדקו את הקשר בין רמות HDL ורמות apolipoprotein A1 ובין הסיכון הקרדיווסקולארי, שהוגדר כיעד המחקר הראשוני של מחקר ה-JUPITER. מדד זה כלל אוטם לבבי ראשון או שבץ ראשון לא-פטאליים, אשפוז בשל תעוקת חזה בלתי יציבה, צורך ברה-ווסקולריזציה עורקית, או תמותה קרדיווסקולארית.

מתוצאות המחקר עולה, כי במשתתפים בקבוצת הפלסבו נמצא קשר הפוך בין רמות ה-HDL ובין הסיכון הקרדיווסקולארי, הן בעת ההצטרפות (HR 0.54, p=0.0039) והן תחת הטיפול בפלסבו (HR 0.55, p=0.0047). החוקרים מציינים כי חציון רמות ה-LDL של קבוצה זו במהלך הטיפול היה 2.8 מילימול/ל’. לעומת זאת, בקרב משתתפים בקבוצת ה-Rosuvastatin, לא נצפה קשר מובהק בין רמות ה-HDL ובין הסיכון הקרדיווסקולארי, הן בעת ההצטרפות (HR 1.12, p=0.82) והן במהלך הטיפול (HR 1.03, p=0.97). החוקרים מציינים כי חציון רמות ה-LDL של קבוצה זו היה 1.42 מילימול /ל’.

החוקרים מוסיפים כי באופן דומה, בקבוצת הפלסבו נצפה קשר מובהק בין רמות apolipoprotein A1 ובין הסיכון הקרדיווסקולארי, אך בקבוצת ה-Rosuvastatin לא נצפה קשר מובהק בין השניים.

לדברי החוקרים, זוהי תצפית ראשונה בקרב אוכלוסיית מניעה ראשונית. הם מציינים כי במחקרים שבדקו שימוש בסטטינים למניעה שיניונית, נצפו תוצאות דומות. כמו כן, החוקרים מדגישים כי נצפה קשר בין HDL ובין הסיכון הקרדיווסקולארי במשתתפים שנטלו פלסבו, ולכן כותבים כי מדובר במדד חשוב כחלק מההערכה הקרדיווסקולארית הראשונית.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי בשלב זה לא ברור מדוע רמות ה-HDL לא חזו את הסיכון הקרדיווסקולארי, בנבדקים עם ריכוזי LDL נמוכים לאחר טיפול בסטטינים. לדבריהם, ייתכן שבנוכחות רמות LDL נמוכות מאוד, מדדים אחרים פרט ל-HDL ינבאו בצורה טובה יותר את הסיכון הקרדיווסקולארי. הכותבים מדגישים כי קיים קשר חזק בין רמות HDL ובין הסיכון הקרדיווסקולארי באנשים עם רמות LDL גבוהות יותר, ומוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

לדברי מומחה מהתחום, תוצאות המחקר מדגישות את מגבלות השימוש ב-HDL כמדד לסיכון קרדיווסקולארי באנשים תחת טיפול תרופתי. הוא הוסיף כי הביולוגיה של HDL מורכבת יותר מזו של LDL ועל כן מדידה כמותית פשוטה עלולה שלא להספיק, ודרושה גם מדידה איכותית של תפקוד HDL.

Lancet 2010

למאמר המערכת ב-Lancet

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם השמנת-יתר המצליחים לרדת במשקל גופם נרשמה ירידה בסיכון להתפתחות ממאירויות על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל נתונים אודות 105,472 מבוגרים עם השמנה ובחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות ממרפאת קליבלנד בין 2000 עד 2022. נתוני מדד מסת גוף נאספו אודות כל משתתף והחוקרים […]

  • טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב- Fenofibrate מלווה בירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מקולופתיה ורטינופתיה סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר LENS (או Lowering Events in Non-proliferative Retinopathy in Scotland) שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association ופורסמו במקביל ב-NEJM Evidence. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רטינופתיה סוכרתית הינה האחד מחמשת הגורמים המובילים לאובדן ראיה ברחבי העולם והגורם השני במבוגרים בגיל העבודה […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה