הסיכון לאירועים ווסקולאריים בחולי סוכרת (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בגיליון ה-26 ביוני 2010 של ה-Lancet והוצגה בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA), עולה כי נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון מוגבר למגוון מחלות ווסקולאריות, ללא תלות בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים אחרים.

המטה-אנליזה כללה נתונים מ-102 מחקרים פרוספקטיביים על 698,782 משתתפים, שלא סבלו ממחלה ווסקולארית בעת ההצטרפות. המחקרים כללו משך מעקב בן שנה לפחות, 43% מהמשתתפים היו נשים ו-96% מהמשתתפים היו מאירופה, צפון אמריקה או אוסטרליה. החוקרים מסבירים כי 97 מחקרים נכללו בבדיקת הקשר בין סוכרת והסיכון הווסקולארי, ו-54 מחקרים נכללו בבדיקת הקשר בין רמות הסוכר בצום והסיכון הווסקולארי.

מהתוצאות עולה כי נמצא קשר עקבי בין מחלת הסוכרת ובין סיכון ווסקולארי מוגבר בכל המחקרים שנבדקו. המחקרים כללו 8.5 מיליון שנות אדם של מעקב, והחוקרים מדווחים כי חציון הזמן עד לאירוע הווסקולארי הראשון (פטאלי או לא פטאלי) היה 10.8 שנים.

החוקרים מוסיפים כי נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון גבוה ב-50% לשבץ דימומי. הם מציינים כי ההשפעה של מחלת הסוכרת על הסיכון לאירועים איסכמיים (דוגמת אוטם לבבי או שבץ איסכמי) היא ידועה ומבוססת, אך הקשר לשבץ דימומי ברור פחות. בטבלה הבאה מוצג יחס הסיכון (HR) לאירועים ווסקולאריים שונים בחולי סוכרת, לאחר תקנון לגיל, מצב העישון, מדד מסת הגוף (BMI) ולחץ הדם הסיסטולי:






















אירוע ווסקולארי


HR (95% CI)


מחלת לב כלילית


2.00 (1.83-2.19)


שבץ איסכמי


2.27 (1.95-2.65)


שבץ דימומי


1.56 (1.19-2.05)


שבץ לא מוגדר


1.84 (1.59-2.13)


תמותה ווסקולארית אחרת


1.73 (1.51-1.98)


כמו כן, נמצא קשר בין רמות סוכרת גבוהות בצום ובין סיכון ווסקולארי גבוה יותר, אך לא נצפה קשר כזה ברמות סוכר תקינות. החוקרים מפרטים כי רמת סוכרת של 7 mmol/L ומעלה נקשרה לעליה של יותר מ-70% בסיכון לאירועים ווסקולאריים. בטבלה הבאה מוצג יחס הסיכון למחלת לב איסכמית ע”פ רמות הסוכר בצום בקרב לא-סוכרתיים, לאחר תקנון לגיל, מצב העישון, מדד מסת הגוף (BMI) ולחץ הדם הסיסטולי:






















רמת הסוכר בצום (מילימול/ל’)


HR (95% CI)


<3.90


1.07 (0.971.18)


3.90 to <5.60 (טווח ההשוואה)


1.00 (0.951.06)


5.60 to 6.09


1.11 (1.041.18)


6.10 to 6.99


1.17 (1.081.26)


>7.00


1.78 (1.56-2.03)


לדברי החוקרים, תוצאות העבודה רומזות כי הסיכון הקרדיווסקולארי של חולי הסוכרת אינו מוסבר ע”י גורמי סיכון אחרים, דוגמת השמנה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סמני דלקת או התפקוד הכלייתי. גם לאחר תקנון לגורמים אלו נמצא קשר בין סוכרת ובין סיכון ווסקולארי כפול. לפיכך הם כותבים כי ייתכן ומחלת הסוכרת מעלה את הסיכון הווסקולארי דרך מסלולים אחרים, שטרם זוהו.

הם מסבירים כי לגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הקונבנציונאליים, דוגמת לחץ דם או רמות הכולסטרול, יש קשר ליניארי ברור עם הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, ממצאי המטה-אנליזה רומזים כי הקשר של רמות הסוכר בצום לסיכון הווסקולארי אינו ליניארי.

Lancet 2010; 375:22152222

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה