מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בכנס ה- American Academy of Neurology, עולה כי כשליש מנוטלי התרופות האנטי אפילפטיות מפתחים הפרעות בבלוטת התריס.
החוקרים מציינים מחקרים שבוצעו בעבר והראו כי רמות תירוקסין יורדות עם השימוש ב- carbamazepine וב- phenytoin, ומחקרים אחרים שהראו כי valproate מעלה רמות TSH (thyroid-stimulating hormone).
במחקר הנוכחי נבדקו 300 חולי אפילפסיה. כל החולים נטלו תרופות אנטי אפילפטיות, ואלו שסבלו ממצבים אחרים שעשויים היו לגרום להפרעות בבלוטת התריס הוצאו מן המחקר. במסגרת המחקר צפו החוקרים בהפרעות בבלוטת התריס.
מתוצאות המחקר עולה כי valproate הייתה התרופה האנטי אפילפטית שהייתה כרוכה במירב ההפרעות בבלוטת התריס. תרופה זו נקשרה בעליה ברמות TSHמעל 6.6 (P = .001). carbamazepine בטיפול רב תרופתי הורידה משמעותית רמות תירוקסין מתחת ל 62.01 (P = .008).
יש לציין כי חלק מהחוקרים הציעו קשר בין תת תריסיות תת קלינית ובין מוות לא צפוי בחולי אפילפסיה. הסיבה לכך נעוצה בסיכון הקרדיו-וסקולארי המוגבר המופיע בתת תריסיות תת קלינית. החוקרים מוסיפים כי יתכן שהפרעות קצב לבביות בזמן הפרכוסים וביניהם, או העברת פעילות אפילפטית דרך מערכת העצבים האוטונומית ללב, משחקות גם הן תפקיד באירוע מוות בלתי צפויים בחולים אלו.
על אף שחלק משאלות החוקרים לא נענו, הם ממליצים לערוך סקירה לתפקודי תריס וטיפול בהפרעות שיימצאו.
המומחים מציינים כי קשר בין תרופות אנטי אפילפטיות והפרעות בבלוטת התריס ידוע, אולם קשר זה מדווח בשיעורים גבוהים מהצפוי במחקר זה. לדבריהם, מחקר זה היה מוגבל לאור העדר קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים. הם מוסיפים כי על הנוירולוגים להיות מודעים לשינויים הביוכימיים שעשוי ליצור הטיפול האנטי אפילפטי, אולם לגבי השלכות קליניות הם מבקשים מחקר נוסף. מחקר כזה, לטענתם, צריך להיות פרוספקטיבי, למדוד תפקודי תריס לפני טיפול ואחריו, להתמקד בטיפול יחיד, לכלול קבוצת ביקורת, ולהתחשב בערפלנים פוטנציאליים.
מתוך כנס ה- American Academy of Neurology ה- 62, שנערך באפריל 2010 בטורונטו, קנדה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!