1/7 – על פי ההמלצות העדכניות הבריטיות לטיפול ביתר לחץ דם אין כמעט מקום לעשות שימוש בחוסמי בטא (NICE , הערות ה-LANCET)   בתחילת חודש יולי פורסמו ההנחיות החדשות לטיפול ביתר לחץ דם של ה-NICE הבריטי בשיתוף עם ה-BHS , החברה הבריטית ליתר לחץ דם. הפירסום זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בעולם ובארץ שכן הוא מכיל עדכונים ושינויים מהותיים בהתייחסות למס’ רכיבים בטיפול המקובל. על בסיס סקירה רחבה של מחקרים מבוקרים שפורסמו בספרות, ההנחיות מעדכנות כאמור את הטיפול הפרמקולוגי המומלץ, ומציעות שינויים בהשוואה לאלו שפורסמו ב-2004. ההנחיות כוללות גם התייחסות כלכלית/רפואית על בסיס ניתוחי עלות/תועלת.

להלן נקודות המפתח של העדכון בהנחיות:

 לסובלים מיתר לחץ דם המבוגרים מגיל 55, או שחורים בכל גיל, תרופת הבחירה לטיפול ראשוני צריכה לכלול חוסמי תעלות סידן (CCB) או משתנים מסוג תיאזידים.

במטופלים הצעירים מגיל 55, תרופת הבחירה צריכה לכלול חוסמי ACE (או ARB במידה ואינם סבילים לחוסמי ACE).

במידה והטיפול הראשוני ב-CCB או בתיאזידים אינו מביא ליעד הרצוי של לחץ הדם ויש צורך בתרופה נוספת, ההמלצה היא לבחור בחוסמי ACE או ARB .

אם נדרש טיפול ב-3 תרופות, השילוב של חוסם ACE (או ARB למי שכאמור אינו סביל לחוסם ACE ), תרופה מקבוצת ה-CCB ותיאזידים הוא השילוב המומלץ.

באשר לחוסמי בטא, אלה אינם מומלצים יותר כטיפול קו ראשון וזאת על בסיס העדויות שביצועי תרופות אלה פחותים מהקבוצות האחרות, ובמיוחד באוכלוסיה מבוגרת.

יש גם עדות מצטברת לכך ששימוש בחוסמי בטא במינונים הרגילים כרוך בסיכון בלתי מתקבל על הדעת להופעת של סוכרת סוג 2 .

Evolution of hypertensive disease: a revolution in guidelines, The Lancet, Volume 368, Number 9529, 01 July 2006

4/7 – שכיחות פרפור פרוזדורים צפויה להגיע לעשרה מליון חולים בארצות הברית עד שנת 2050 (מתוך Circulation)    בשני העשורים האחרונים נרשמה בארה”ב עליה משמעותית בהיארעות פרפור פרוזדורים, מתוקננת לגיל.  גם אם מגמה זו תיעצר, מספר החולים הסובלים מהפרעות קצב צפוי לעלות על 10 מליון עד שנת 2050. לדברי הכותבים, פרפור פרוזדורים היא בעיה ציבורית גדולה, הדורשת התייחסות מיידית. פרפור פרוזדורים והסיבוכים הנלווים מורידים משמעותית את משך ואיכות החיים. מבחינת בריאות הציבור, מדובר במעמסה גדולה על משאבי מערכת הבריאות. הממצאים החדשים, המופיעים בגליון 11 ביולי של Circulation, מבוססים על ניתוח נתונים בקרב 4618 מבוגרים שאובחנו עם פרפור פרוזדורים בין 1980 ו-2000 במינסוטה. מתחילת תקופת המחקר ועד סיומה, היארעות פרפור פרוזדורים המתקוננת לגיל ומין, עלתה מ-3.04 ל-3.68 ל-1000 שנות אדם. השינוי המשמעותי מייצג עליה של 12.6% בהיארעות בתוך 21 שנים. שיעורי עליה דומים זוהו בקרב גברים ונשים.

אם שכיחות פרפור פרוזדורים תישאר קבועה, כ-12.1 מליון איש בארה”ב יסבלו מהפרעת הקצב עד שנת 2050. אם המגמה הנוכחית תימשך, קרוב ל-16 מליון איש יסבלו מהמחלה.

החוקרים מסכמים כי דרושה התערבות אגרסיבית ומניעה ראשונית לטיפול בגורמי הסיכון לפרפור פרוזדורים, בכדי להתמודד עם האפידמיה.

Secular Trends in Incidence of Atrial Fibrillation in Olmsted County, Minnesota, 1980 to 2000, and Implications on the Projections for Future Prevalence, Yoko Miyasaka , Circulation 2006;114:119

6/7 – Thiazide כמונע יתר לחץ דם בסוכרתיים (Archives of Internal Medicine)   ממחקר אקראי שפורסם כעת עולה שמשתני thiazide מתאימים לטיפול קו ראשון של יתר לחץ דם בחולים סוכרתיים. למרות שמקובל כי התרופות האופטימליות ליתר לחץ דם בחולי סוכרת מסוג 2 (DM) ו/או במטופלים עם רמות לקויות של גלוקוז בצום (IFG) עם נוכחות של פגיעה בכליות, הן תרופות מהקבוצה החוסמת את מערכת הרנין-אנגיוטנסין, ובעיקר חוסמי ACE , ישנה אי-בהירות בנוגע לטיפול שכזה במטופלי DM עם יתר לחץ דם ללא נזק (או נזק מועט) לכליה.

המחקר כלל כ 31,500 מבוגרים בגלאי 55 ויותר הסובלים מיתר לחץ דם ולפחות גורם סיכון אחד נוסף למחלת לב כלילית (CHD). הנבדקים חולקו לקבוצות של DM, IFG ובעלי רמות סוכר תקינות. המטופלים נבחרו באופן אקראי לקבלת טיפול מקו ראשון (כפול סמיות) ב- חוסם תעלות סידן , amlodipine או תיאזיד  מסוג chlorthalidone או  lisinopril מקבוצת חוסמי ACE .

לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון היחסי (RR) לאירועים קרדיווסקולרים עבור התוצאות הראשוניות במטופלים בכל תתי הקבוצות של רמות הסוכר, וסוג הטיפול התרופתי. עם זאת, ה- RR עבור התוצאות הראשוניות היה גבוה משמעותית במשתתפים עם IFG שנבחרו אקראית לקבלת amlodipine בהשוואה ל- chlorthalidone. גם אירועי שבץ היו תכופים יותר במטופלים עם רמות סוכר תקינות שקיבלו lisinopril ביחס ל- chlorthalidone.

כמו כן, בהשוואה למטופלי DM ורמות סוכר תקינות שקיבלו chlorthalidone, כשל לבבי היה נפוץ יותר באלה שקיבלו amlodipine או lisinopril. לדעת החוקרים, תוצאות המחקר מרמזות על כך שיש לשקול בכובד ראש שימוש במשתנים מסוג thiazide כטיפול מקו ראשון עבור מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם עם DM או IFG.

Treatment of Hypertension: Remaining Issues After the Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial, Kaplan Hypertension.2006; 47: 10-13

7/7 – האם IL-6 ופלאקים בקרוטיד מנבאים תמותה במבוגרים ? (מתוך American Journal of Medicine)    ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של American Journal of Medicine, עולה כי רמת IL-6 (Interleukin-6) ונוכחות פלאקים בקרוטיד יכולים לנבא אם גברים מבוגרים הם בסיכון גבוה או נמוך למוות בתקופה של 4 שנים.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את היכולת הפרוגנוסטית של דלקת וטרשת עורקים בניבוי תמותה מכל הסיבות ותמותה קרדיווסקולרית בגברים מבוגרים בעיקר. במחקר השתתפו 403 גברים, בגיל הממוצע של 78 בנקודת ההתחלה.

החוקרים תיעדו גורמי סיכון קרדיווסקולרים קונבנציונלים כגון : CRP (C-reactive protein) ורמות IL-6 והעריכו פלאקים בקרוטיד בעזרת אולטרה- סאונד.  19%מהגברים נפטרו במהלך תקופת מעקב של 48 חודש. CRP, IL-6  ופלאקים בקרוטיד היו פרדיקטורים בלתי תלויים של תמותה קרדיווסקולרית ותמותה מכל הסיבות. נמצא כי שימוש משולב בנתוני ה-IL-6 ובהימצאות פלאקים בקרוטיד יכול לשמש לזהוי רמות הסיכון לתמותה.

מצד שני, פרדיקטורים קונבנציונלים כגון Framingham and Dutch Risk Function scores היו פרדיקטורים חלשים לניבוי התמותה בקבוצת גיל זו.

Prediction of Mortality Risk in the Elderly, The American Journal of Medicine , Volume 119, Issue 6 , June 2006, Pages 519-525