פרוביוטיקה סדרת כתבות

כתבה שלישית בסדרה: פרוביוטיקה  – תועלות מעבר למערכת העיכול

טליה לביא

דיאטנית קלינית M.Sc

מאמר הסקירה הראשון בסדרה סקר את היעילות של פרוביוטיקה במניעה של תופעות לוואי הנלוות לטיפול אנטיביוטי בילדים ובמבוגרים, תופעות לוואי שרובן גסטרואינטסטינליות, הנגרמות מהפרת האיזון של מיקרופלורת מערכת העיכול.

המאמר השני התמקד בתועלות של חיידקים פרוביוטיים במניעה וטיפול בזיהומי מעי, בעיקר על רקע ויראלי, ובתועלות אחרות הקשורות למחלות מעי בילדים ובמבוגרים.

מרבית התועלות שנסקרו עד עתה קשורות במערכת בעיכול, אם מניעה של זיהומי מעי, מניעה של תופעות לואי גסטרואינטסטינליות מטיפול אנטיביוטי ואחרות.

למרות שהחיידקים הפרוביוטיים חיים, מתרבים ופעילים במערכת העיכול, נוכחותם ופעילותם משפיעה גם על מערכות אחרות באופן עקיף.

מעבר אנטיגנים שונים המעוררים תגובה אלרגית מתבצע דרך… מערכת העיכול, אך הביטוי של האלרגיה אינו מאפיין את מערכת העיכול דווקא…עששת היא מחלה של השיניים, אכן, גם הפה הוא חלק ממערכת העיכול…וזיהומים בדרכי הנשימה. כאן מדובר כבר בקשר רחוק יותר…

מניעת דלקת עור אטופית

דלקת במעי ושינוי באיזון של המיקרופלורה גורמת לעליה בחדירות של ממברנת תאי המוקוזה של המעי, כך שמולקולות גדולות של אנטיגנים וחיידקים יכולים לנדוד דרך המוקוזה לדם.

ויסות של המיקרופלורה של המעי יכול למנוע הופעת אלרגיה בתינוקות.

המנגנון המשוער הוא שחיידקים פרוביוטיים מסוגלים לפרק אנטיגנים. מנגנון אחר מציע ש LGG יכול להקטין את החדירות והמעבר של מולקולות גדולות דרך מוקוזת המעי ע”י יצור של נוגדנים נגד אנטיגנים זרים שהם בתא גלובולין או הוירוס עצמו, וע”י העלאת מס’ התאים שמיצרים נוגדנים. 

תינוקות שחלו בדלקת עור אטופית כאשר ינקו, הועברו לתזונה המבוססת על תחליף חלב מפורק בתוספת LGG או פלסבו.

שיפור משמעותי חל במצב התינוקות שטופלו בפרוביוטיקה, לעומת שיפור קטן בלבד בקבוצת הפלסבו[1].

יעילות תוספת החיידקים באה לידי ביטוי אך ורק כאשר החיידקים חיים[2].

נמצא כי ניתן להפחית שכיחות אלרגיה של תינוקות ע”י העשרת התזונה של האמהות ב- LGG במהלך ההריון. מתן של LGG לנשים בעלות רקע משפחתי של מחלות אטופיות בחודש האחרון להריון נמצא יעיל בהפחתת שיעור Atopic Eczema בקרב התינוקות במשך השנתיים הראשונות לחיים[3].

גרף מס’ 1: השפעת מתן LGG לאמהות הרות על היארעות Atopic eczema בתינוקות שנתיים לאחר הלידה[3]

במעקב של שנתיים נוספות אחר אותם תינוקות[4] נמצא כי ההשפעה המניעתית של מתן LGG בהריון נמשכת גם 4 שנים לאחר הלידה. בקרב הילדים שנולדו לאמהות שקבלו LGG במהלך ההריון היתה שכיחות אקזמה אטופית נמוכה ב- 43% (0·57, 95% CI 0·33-0·97 (relative risk בהשוואה לילדים שנולדו לאמהות שקבלו פלסבו.

טבלה מס’ 1:  Skin prick test reactivity[4]

מניעת זיהומים בדרכי הנשימה

חלב בתוספת LGG / פלסבו ניתן במשך 30 שבועות לכ- 600 ילדים בגילאי 1-6 ב-18 מעונות יום בהלסינקי, במטרה לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של מתן LGG על מניעת זיהומים בדרכי הנשימה[5].

נמצאה הפחתה של 17% במס’ הילדים, אשר סבלו מזיהומים בדרכי הנשימה, במס’ ימי המחלה וההיעדרות מהמעון וירידה של 19% בצורך בטיפול אנטיביוטי במתן חלב מועשר ב- LGG.

גרף מס’ 2: השפעת LGG על שכיחות זיהומים בדרכי הנשימה[5]

Lactobacillus GG מפחית היארעות של זיהומים בדרכי הנשימה

LGG מפחית גם את חומרתם של זיהומים בקרב ילדים.

מניעת עששת

למוצרי חלב, המועשרים ב- LGG השפעה חיובית על בריאות השיניים של ילדים ומבוגרים.

LGG נמצא אפקטיבי במניעת עששת.

מניעת עששת בילדים

במחקר אקראי, כפול סמיות, בו השתתפו 594 ילדים בני 1-6 שנים, נמצאה אפקטיביות מובהקת לחלב מועשר ב- LGG במניעה של היוצרות עששת[6].

גרף מס’ 3: השפעת מתן חלב מועשר ב- LGG על הסיכון לפתח עששת[6]

מניעת עששת במבוגרים

מתן של LGG לטווח קצר משפיע על ספירת החיידקים והשמרים בפה, הקשורים עם התפתחות עששת.

במחקר מבוקר כפול סמיות[7], בו קבלו74 בני 18-35 גבינה קשה או גבינה קשה מועשרת ב-LGG למשך 3 שבועות, נמצאה ירידה מובהקת של 20% בספירת החיידקים(P=0.01) ושל 27% בספירת השמרים(P=0.005) OR=0.37, 95% CI 0.08-1.75, P=0.21בשתי הקבוצות. בקבוצה שקבלה LGG היתה ירידה גדולה יותר, אך ההבדלים לא נמצאו מובהקים.

לסיכום

LGG הינו החיידק הנחקר ביותר בעולם, הוא מתועד במאות מחקרים, ותועלותיו מגוונות ורלבנטיות לכל הגילאים, בעיקר בילדים, ובעיקר במניעת זיהומי מעי ומניעת תופעות לוואי של מתן אנטיביוטי ממושך.

מכיון שהחיידק שורד ביעילות במערכת העיכול, ובתנאים אידיאליים למשך 72 שעות, רצוי לצרוך מוצרים המועשרים ב- LGG מדי יום, הן באופן פרופילקטי למניעה של זיהומי מעי, עששת, זיהומים במערכת הנשימה, ובמיוחד יחד ולאחר טיפול אנטיביוטי.

References: