דר’ מוטי וייס, עורך מדור אנדוקרינולוגיה
שני הגורמים השכיחים להיפונתרמיה הינם SIADH וחסר ב-ACTH. האבחנה המבדלת בין השניים לעיתים קרובות קשה ומצריכה מבחנים דינמיים.
Decaux וחב’ מדווחים (J Clin Endocrinol Metab 2003;88:5255) על רמת ביקרבונאט נמוכה יותר נמוכה בקבוצת החולים עם חסר ב-ACTH בהשוואה לחולים ב-SIADH. בנוסף על כך, בקבוצת החולים הראשונה נמצאה רמת אלדוסטרון נמוכה בהשוואה לחולים ב-SIADH.
המחברים מציעים כי ההיפונתרמיה כשלעצמה גורם לבצקת מוח מתונה. בצקת זו גורמת ליהפרונטילציה ובעקבותיה לאלקלוזיס רספירטורית. רמת האלדוסטרון ה”מוגברת יחסית” (בהתחשב ב-volume overload) ב-SIADH גורמת לאלקלוזיס מטבולית המפחיתה את האלקלוזיס הרספירטורית, על כן רמת הביקרבונאט נשארת בטווח הנורמה. בניגוד לכך, בחסר ב-ACTH רמת האלדוסטרון הנמוכה מונעת אלקלוזיס מטבולית. עקב כך, רמת הביקרבונאט יורדת מתחת לטווח הנורמה.
באופן זה Cut-off value של 22 מאק’/ל מפריד בין שתי האטיולוגיות. ערכים גבוהים מכך מחשידים ל-SIADH וערכים נמוכים מערך זה מחשידים לחסר ב-ACTH.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!