רקע: פאוכרומוציטומה (פ) משפחתית כוללת את התסמונות:
MEN2, , von Hippel-Lindau, Paraganglioma , הקשורות בגנים: VHL, RET, SDHD/B, בהתאמה.
המטרה היתה לבדוק גנטית את שכיחות הצורות המשפחתיות.
שיטות: 271 חולי פ ספורדים משני מרכזי רישום בוורשה ופרייבורג נבדקו לנוכחות מוטציות בגנים הנ”ל. תוצאות: ב- 24% מהחולים נמצאו מוטציות בחלוקה הפנימית הבאה: VHL- 45%, היתר RET, SDHD/B- 20%-18 בכל אחת.
92% מהנשאים של מחלה משפחתית אובחנו ככאלה אך ורק ע”י הסריקה הגנטית. תכונות כמו: גיל צעיר, רב מוקדיות וגידול חוץ אדרנלי היו בקשר הדוק מאוד עם משפחתיות, אך אינן מספיק אבחנתיות. כגון: 2/3 מהתסמונות לא היו רב מוקדיות ו-1/3 הופיעו לאחר גיל 30. לחילופין, 84% מבין הרב מוקדיים ו- 59% מתחת לגיל 18, היו משפחתיים.
מסקנות: כרבע מחולי פ המופיעים כספורדים הינם נשאים סמויים של התסמונות התורשתיות לעיל, לפיכך יש לבצע סריקה גנטית שיגרתית בכולם.
דיון והערות: א. חוק עשרת האחוזים החל על שיעור תת הקבוצות של פ כגון: ללא יתר ל.ד.,ממאירות, חוץ אדרנלי ממנו 10% חוץ ביטני, היה מקובל עד כה גם לגבי כלל התסמונות המשפחתיות ולא נחשב לכן כמצדיק סריקה גנטית שגרתית במקרה ספורדי, מה עוד שחלק מהמקרים מופיעים עם רקע משפחתי ידוע או קל לזיהוי. עם הגילוי של SDHD/B בפרגנגליומות לפני כשנתיים שמוסיף כ- 35% לתורשתיות סמויה, וביצוע הסקר הנרחב הנוכחי שהוא ראשון מסוגו, מסתבר ששיעור המשפחתיות הסמויה גבוה (24%) ומחייב סריקה גנטית.
בהקשר זה כדאי להזכיר תפנית דומה במדיניות לגבי Medullary Thyroid Carcinoma לאחר ההתקדמות בחקר RET ב- MEN2 ו- FMTC, נמצא ששיעור המשפחתיות הוא כ- 25% ולכן מקובלת סריקה גנטית שגרתית במחלה זו. מן הראוי לציין כי סיכון לנוכחות גידול של 10% נחשב כמצדיק בדיקה גנטית לפי האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (J Clin Oncol 1996;14:1730).
ב. הסיבה לתורשתיות סמויה והעדר מקרים נוספים במשפחות היא כנראה מורכבת: מוטציות ספונטניות, ירידה בחדירות, הדפס אימהי ועוד. יתכן גם שאוכלוסית הסקר אינה מייצגת.
ג. מהי פרגנגליומה? זהו גידול כרומאפיני למעשה פ חוץ אדרנלי הצומח מתוך שרשרת הגנגליונים הסימפטתים בבטן/חזה (מפריש קטכולים) או ראש/צואר (אינו מפריש).
ב- ראש/צואר קיימות גם פרגנגליומות שאינן כרומפיניות (כמודקטומות) שמקורן בגנגליונים פרסימפתטים וכוללים carotid body tumor ו- glomus jugulare. הפרגנגליומה יכולה להופיע עם או בלי פ וכן המוטציה שיכולה להופיע ב פ בלבד.
ד. Neurofibromatosis-1 לא ניזכר. שיעור פ מגיע עד 5.7%, הפיברומות והכתמים נראים היטב ואין להחמיץ האבחנה.
ה. מהי המשמעות של גילוי מוטציה בחולה פ “ספורדי” ? ברור ששיעור תורשתיות גבוה אינו מצדיק בדיקה גנטית שלא תתרום להורדת תחלואה או תמותה. כאן התועלת לחולה ומשפחתו ברורה בעליל. הגילוי של VHL, MEN2 , ו-SDH עשוי להביא לגילוי מוקדם וטיפול מוצלח בגידולים מסכני חיים כמו המאגיובלסטומה של הצרבלום,MTC ו- glomusו.
לאור העובדה שרק הבדיקה ל- RET זמינה ומסחרית כיום, ממליץ מאמר המערכת להגביר החיפוש אחר מאפייני התסמונות בבדיקה פיסיקלית ולהתחשב בגורמי הסיכון שהוזכרו כגון גיל צעיר, רב מוקדיות ומיקום חוץ אדרנלי.
זה לדעתי פתרון חלקי ולא ברור אם מיושם היטב ע”י כל הרופאים בשטח. לאור נדירות פ ההוצאה הכוללת לסקר גנטי אינה גבוהה ונצפה לזמינותה.
המאמר (NEJM 2002;346:1459) ודבר המערכת (p.1486)
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!