מתוצאות מחקר חדש מספרד, שפורסמו בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism, עולה כי זיהוי שינויים בקפלי הציפורניים בעת אבחנת סקלרודרמה, בפרט באזורים א-וסקולאריים, עשויים לסייע בחיזוי הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה, כאשר זוהה קשר בין אזורים א-וסקולאריים ובין סיכון גבוה יותר מכפליים לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

המחקר הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, כלל 360 חולים עם אבחנה של סקלרודרמה (גיל ממוצע באבחנה של 63 שנים, 88.3% נשים) ונועד לבחון את הערך המנבא של ממצאים בבדיקת קפילרוסקופיה בקפלי הציפורניים לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

המשתתפים השלימו בדיקת כפילוסופיה של קפלי הציפורניים בתוך חודש מהאבחנה, כאשר אלו בוצעו ע”י ריאומטולוגים מנוסים ועל-בסיס פרוטוקולים סטנדרטיים. נתונים דמוגרפיים, מידע אודות ביטויים מג’וריים של סקלרודרמה, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ואירועים קרדיווסקולאריים קודמים, מדדי דלקת ונוגדנים עצמיים ותוצאים קליניים נאספו מהרשומות הרפואיות.

הבדיקות כללו הערכה של ממצאים מיקרווסקולאריים חריגים ספציפיים, כולל קפילרות ענקיות, מיקרו-דימומים ואזורים א-וסקולאריים, כאשר החולים היו במעקב לאורך חציון של 11.7 שנים לזיהוי אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה.

בתחילת המחקר, ב-88% מהחולים תועדה עדות לממצאים אופייניים לסקלרודרמה בבדיקת קפלי הציפורניים, כאשר ב-33.05% תועד דפוס מוקדם, ב-32.5% תועד דפוס פעיל וב-22.5% דפוס מאוחר; קפילרות ענק זוהו ב-75.28%, מיקרו-דימומים ב-54.17% ואזורים א-וסקולאריים ב-38.6% מהחולים.

מנבאים בלתי-תלויים של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים כללו סוכרת (יחס סיכון מתוקן של 2.37, p=0.031), מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (יחס סיכון מתוקן של 3.16, p<0.001), אזורים א-וסקולאריים (יחס סיכון מתוקן של 2.24, p=0.034) ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים קודמים (יחס סיכון מתוקן של 3.89, p<0.001).

החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין תמותה מכל-סיבה ובין גיל (יחס סיכון מתוקן של 1.034, p=0.034) ונוכחות אזורים א-וסקולאריים (יחס סיכון מתוקן של 2.088, p=0.032) וקשר הפוך עם משך המחלה (יחס סיכון מתוקן של 0.813, p<0.001) ונוכחות מיקרו-דימומים (יחס סיכון מתוקן של 0.351, p=0.002).

שיעורי התמותה הכוללים עמדו על 21.1%, כאשר 30.9% ממקרי התמותה היו מיוחסים לסיבוכים משנית לסקלרודרמה; בקרב חלים שהלכו לעולמם עקב סקלרודרמה, ההישרדות הייתה נמוכה ביותר באלו עם אזורים א-וסקולאריים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בדיקת קפילרוסקופיה של קפלי הציפורניים באבחנה, בפרט אזורים א-וסקולאריים, ככלי פרוגנוסטי להערכת הסיכון בחולים עם סקלרודרמה.

Seminars in Arthritis and Rheumatism, Oct 11, 2025

לידיעה במדסקייפ