דרמטולוגיה

אורטיקריה, מיגרנה, פסוריאזיס ומחלות אחרות עשויות להתפרץ במצבים של מתח נפשי – כיצד ניתן להפחית את השפעתו?

פסוריאזיס

בתקופה האחרונה, ולאור האירועים הביטחוניים המתחוללים באזורינו, השכיחות של מתח נפשי בקרב בקרבינו נמצא בעלייה, מה שעשוי לגבות מחיר גבוה מהרווחה הנפשית שלנו. מה שחשוב להבין בהקשר של לחץ נפשי, זה שהוא עשוי להתבטא לעיתים בדרכים פיזיות, מה שמוביל לשורה של בעיות בריאותיות. בין הבעיות הבריאותיות הללו ניתן למנות מחלות כמו: מיגרנה, פסוריאזיס, סכרת ומחלת האורטיקריה – אשר עלולות להחמיר ואף ו”להתעורר” בעקבות מתח נפשי. במאמר זה, נחקור כיצד מתח נפשי יכול לתרום להתפרצות מחלות אלו ונספק תובנות כיצד ניהול מתח יכול לסייע ולהפחית את השפעתו.

אורטיקריה, הידועה בכינויה חרלת או סרפדת ,היא “תפרחת עורית אדומה מורמת מגרדת המופיעה לסירוגין באזורים שונים של הגוף”, מציין פרופ’ אהרון קסל ,מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון. “מתח הוא אחד מהגורמים אשר יכולים להחמיר תסמיני אורטיקריה קיימת או להוות גורם מקדים להופעתה, סטרס עשוי לגרום לשינויים במערכת החיסון אשר משפיעים על התהליך האימונולוגי שגורם לאורטיקריה”, הוסיף פרופ’ אהרון קסל: “על מנת לטפל באורטיקריה אשר קשורה למתח יש להתאים את הטיפול התרופתי ולהשתמש בטכניקות להרפיה כגון ביופידבק, יוגה ,דמיון מודרך והרפיית שרירים. כל הטכניקות הללו עשיות להפחית את מצב הסטרס ובכך להפחית את חומרת המחלה”

מלבד אורטיקריה, גם מיגרנה הינה מחלה שעשויה להתפרץ במצבי לחץ.מיגרנה היא הפרעה נוירולוגית מתישה המאופיינת בכאבי ראש עזים, המלווים לרוב בתסמינים נוספים כגון בחילות ורגישות לאור ולקול” ציינה ד”ר נירית לב מומחית בנוירולוגיה. “מתח הוא טריגר ידוע למיגרנות. קיימים גורמים רבים המהווים טריגרים להתקף מיגרנה. גורמים אלו כוללים שינויים הורמונליים, תזונה, שתיית אלכוהול (בפרט יין אדום), שינויים בהרגלי התזונה והשינה וגורמים סביבתיים כגון שינויי מזג אויר. סטרס הינו אחד מהגורמים המרכזיים להתקפי מיגרנה והוא גם בעל השפעות על שינה, תזונה ומוביל לשינויים הורמונליים. טכניקות לניהול מתח, כגון תרגילי נשימה עמוקה, מדיטציה ויוגה, יכולות לעזור לאנשים להפחית את התדירות והחומרה של מיגרנות. בנוסף, זיהוי והתייחסות למקורות הלחץ בחייו של האדם יכולים לעשות הבדל משמעותי בטיפול במיגרנה” הוסיפה ד”ר לב.

ד”ר יונתן שפירא, דרמטולוג ומומחה למחלות עור ומין, התייחס למחלת הפסוריאזיס אשר גם היא מתפרצת לעיתים במצבים של לחץ נפשי. “פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית הנגרמת מהתחלקות והתרבות מהירה של תאים בשכבה העליונה של  העור, וכתוצאה מכך יכולים להווצר בין השאר גם  כתמים אדומים ,קשקשים, גרד ואי נוחות. למרות שהסיבה המדויקת לפסוריאזיס אינה מובנת לחלוטין, מתח היא גורם נפוץ להתלקחויות. רמות מתח גבוהות עלולות להחמיר את הדלקת ואת תגובות המערכת החיסונית, ולהחמיר את תסמיני הפסוריאזיס”. ד”ר שפירא מוסיף כי “כדי לנהל פסוריאזיס מול מתח, טכניקות להפחתת מתחים כגון הפחתת מתח מבוססת תשומת לב (MBSR) וטיפולי הרפיה יכולות להיות מועילות. חיוני לשמור על אורח חיים בריא, כולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה היכולות להקל על תסמיני המחלה גם דרך הפחתת עצמת המתח”.

מתח נפשי הוא חלק בלתי נמנע מהחיים המודרניים, אך אין לזלזל בהשפעתו על הבריאות הפיזית שלנו. מיגרנה, פסוריאזיס, סוכרת ואורטיקריה הן רק כמה דוגמאות למחלות שלחץ עשוי להיות טריגר להופעתן או להחמרתן למרות שלא תמיד ניתן להימנע מהלחץ עצמו, ניתן לנהל ולהפחית את השפעותיו באמצעות טכניקות להפחתת מתח, שינויים באורח החיים ותמיכה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות. מתן עדיפות לרווחה נפשית ויישום אסטרטגיות יעילות לניהול מתח, יכול לאפשר לאנשים להגן על עצמם טוב יותר מפני המחיר הפיזי שמתח נפשי יכול לגבות מהם גם ברמה הפיזית.

לכך מוסיפה ד”ר אלינה לוזינסקי, מומחית לרפואת עור, רופאה בכירה במחלקת עור ובמכון פוטותרפיה בשיבא תל השומר:  הסטרס כגורם ישיר למחלת הפסוריאזיס, מהן הדרכים להתמודדות וכיצד נשמור על עור נקי בזמנים מתוחים אלו? מדינת ישראל נמצאת בימים קשים מאוד המעלים את מפלס הסטרס והחרדה אצל רבים מאתנו. כידוע, לסטרס יש השפעה שלילית וישירה על העור שלנו שמעלה את הסיכון להתפרצות פסוריאזיס ולהחמרת המחלה אצל מי שכבר סובל ממנה. מה ניתן לעשות בנדון וכיצד נוכל להוריד את רמת הסטרס ולשמור על הבריאות שלנו?
פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור מתחלקים בקצב מהיר במיוחד ולא מתמיינים כראוי. המאפיין המרכזי של המחלה הוא היווצרות של נגעים על פני העור העלולים לגרד או לכאוב. מהלך המחלה מאופיין בתקופות של התפרצות התפרחת וביניהן תקופות של הפוגה.
לחץ נפשי – סטרס מהווה גורם סיכון ידוע לפסוריאזיס. הוא עלול להוות זרז להתפרצות פסוריאזיס מלכתחילה או להתלקחות במי שכבר אובחן במחלה. ניתן לראות החמרה במצב המחלה בתקופות לחוצות, כגון מלחמות, חווית טראומה, חרדות, לקראת בחינות או בעת אירועי חיים קשים. מאחר ולחץ נפשי עלול להחמיר את המחלה והחמרה במחלה גורמת ללחץ נפשי, נוצר מעגל אכזרי הפוגע בבריאות ובאיכות החיים של החולים.
הנה כמה טיפים שיסייעו לכם להתמודד עם הסטרס ולמנוע התפרצות והתלקחות מחלת הפסוריאזיס:
1. הקצו זמן לביצוע פעולות שעושות לכם טוב ועוזרות לכם להישאר רגועים- בימים אלו, לא קל להתנתק מהחדשות ולקיים את השגרה הבסיסית ביותר. לעיתים אנו עלולים להרגיש תחושת “אשמה” על הצורך לדאוג לעצמנו כאשר המצב במדינה הוא קשה, אך חשוב שנבין שהפעולות הקטנות ביותר למען עצמנו ינן צורך בסיסי הכרחי לשמירה על בריאות הנפש והגוף. התחילו מפעולות פשוטות ושגרתיות כמו להכין ארוחה טובה, לצפות בסרט מצחיק להפוגה, לקיים שיחת טלפון עם חבר/ה קרוב/ה או לצאת לנשום אוויר לכמה רגעים. לפעמים די בפעולה בנאלית כדי לחולל הבדל עצום בחיינו.
2. קבלו תמיכה- שיתוף וקבלת תמיכה הינם בעלי חשיבות גדולה בתהליך ההתמודדות. השיתוף עוזר לפרוק ולשחרר רגשות כמו כעס, תסכול, סטרס וחרדה הגורמים להתפרצות או התלקחות מחלת הפסוריאזיס. שתפו את הקרובים אליכם ברגשות והתחושות שלכם, אל תהססו לקבל מהם תמיכה, הקשבה וחיבוק. בימים אלו כל סוג של תמיכה יכול לסייע. שתפו את המשפחה, חברים קרובים או בן/בת זוג. במידה וקרוביכם אינם פנויים בימים אלו, אל תהססו לפנות לגורם מקצועי.
3. הקפידו על תנועה – ישיבה ממושכת מול מסך הטלוויזיה עם החדשות ברקע אינה בריאה. במיוחד בימים אלו חשוב לשפר את זרימת הדם בגופינו על מנת להוריד את מפלס החרדה. עשו כל סוג של פעילות גופנית שאתם מתחברים אליה- הליכה, ריצה, יוגה או פילטיס. תוכלו ללכת לחדר הכושר הקרוב לביתכם או לעשות פעילות גופנית ביתית באמצעות שיעורים ביוטיוב.
4. תרגולי נשימות- בתקופת מלחמה הסטרס משתלט עלינו וכל המערכות הגופניות שלנו נמצאות באי שקט. לכן, חשוב לתרגל נשימות שיסייעו לכם בוויסות ובהרגעת מערכת העצבים. תוכלו למצוא דוגמאות מעולות לתרגולי נשימה ביוטיוב (כמו Wim Hof) ולתרגל מספר דקות מדי יום.
5. הקפידו על תזונה נכונה- בעקבות הסטרס שפוקד אותנו בימים אלו, שגרת התזונה של רבים מאתנו משתבשת ואנו נוטים לצרוך באופן אימפולסיבי מוצרים רוויי פחמימות, מזון מעובד מאכלים מטוגנים ושאר מיני מזון מנחם. העור שלנו מושפע ישירות ממרכיבי התזונה שלנו. הקפדה על דיאטה מאוזנת הן מבחינת הרכב השומנים, החלבונים והפחמימות והן מבחינת מקורות טבעיים ולא מעובדים תשפיע גם על בריאות ומראה העור. הקפידו לאכול בשעות מסודרות ולהכין לעצמכם ארוחות הכוללות את כל אבות המזון על מנת לתחזק את הגוף כראוי. די, לעתים, בהקפדה על תזונה מאוזנת כדי לעשות פלאים לעור ולמנוע את התפרצות או התלקחות הפסוריאזיס.
במידה ויש החמרה במחלה תחת הטיפול הקיים, כדאי לפנות לרופא על מנת לשמור על המחלה בשליטה, ולשמור על הרצף הטיפולי עד החזרה לשגרה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine עולה כי אבחנה של פסוריאזיס אינה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה לסייע בטיפול טוב יותר בחולים. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי […]

  • היעילות והבטיחות של Risankizumab לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (Rheumatology and Therapy)

    היעילות והבטיחות של Risankizumab לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (Rheumatology and Therapy)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות וסבילות של Risankizumab (סקייריזי) לאורך 100 שבועות, כאשר מרבית החולים שהגיבו לטיפול לאחר 52 שבועות שמרו על התגובה לאורך זמן, ללא סוגיות בטיחות חדשות.   ברקע למחקר מסבירים כי אין נתונים רבים אודות ההשפעה ארוכת הטווח של טיפולים תרופתיים לדלקת […]

  • הנקה עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות פסוריאזיס בגיל צעיר (British Journal of Dermatology)

    הנקה עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות פסוריאזיס בגיל צעיר (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי הנקה עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות פסוריאזיס בגיל צעיר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פסוריאזיס הינה מחלת עור סיסטמית בעלת מרכיב גנטי, אם כי טריגרים סביבתיים נדרשים להופעת ביטויי המחלה. מחקרים קודמים הצליחו לזהות חלק מהטריגרים הללו, דוגמת דחק, זיהומים וחשיפה לתרופות. מטרת […]

  • טיפול ביולוגי לעומת מתוטרקסט מלווה בהיארעות נמוכה יותר של דלקת מפרקים פסוריאטית בחולי פסוריאזיס (Rheumatology and Therapy)

    טיפול ביולוגי לעומת מתוטרקסט מלווה בהיארעות נמוכה יותר של דלקת מפרקים פסוריאטית בחולי פסוריאזיס (Rheumatology and Therapy)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology and Therapy מדווחים חוקרים מישראל על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפולים ביולוגיים מלווים בהיארעות נמוכה יותר של דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) לעומת מתוטרקסט בחולים עם פסוריאזיס, כאשר טיפול מקומי מלווה בשיעורי ההיארעות הנמוכים ביותר של דלקת מפרקים פסוריאטית. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתוני מאגר נתונים ישראלי […]

  • תוצאות מבטיחות למעכב TYK2 כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EULAR)

    תוצאות מבטיחות למעכב TYK2 כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EULAR)

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Alliance of Associations for Rheumatology עולה כי מעכב TYK2 (או Tyrosine Kinase), TAK-279, הדגים עדיפות על-פני פלסבו בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) פעילה. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית במשך למעלה משישה חודשים, אשר ענו […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

  • תוצאות חיוביות לטיפול ב-Sonelokimab כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך כנס ה-EULAR)

    תוצאות חיוביות לטיפול ב-Sonelokimab כנגד דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך כנס ה-EULAR)

    מתן טיפול ב- Sonelokimab לחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה הוביל לשיעור גבוה יותר של חולים שהשיגו שיפור של לפחות 50% במדד ACR (או American College of Rheumatology), בהשוואה לפלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2 שהוצגו במהלך כנס ה-European Alliance of Associations for Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Sonelokimab הינו נוגדן הנקשר ל-IL-17A, […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות של ג'פנטים כטיפול למניעת כאבי ראש בצעירים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות של ג'פנטים כטיפול למניעת כאבי ראש בצעירים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society עולה כי שימוש בתרופות ממשפחת ג’פנטים (Gepant) תועלת בהקלה על כאבי ראש בצעירים, לצד תופעות לוואי מעטות ובעצימות קלה-עד-בינונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין אפשרויות רבות לטיפול מבוסס-עדויות בילדים והמחקר הנוכחי נועד לספק עדויות עולם-אמיתי לשימוש מחוץ להתוויות המאושרות של התרופה בילדים. החוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה