במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולי פמפיגוס תחת טיפול ב-Rituximab סיכון מוגבר למגוון זיהומים, בהשוואה לאלו המטופלים ב-Azathioprine או ב-Mycophenolate Mofetil.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לזיהומים בקרב חולי פמפיגוס תחת טיפול ב-Rituximab אינו מובן היטב. מטרתם כעת הייתה לבחון את הסיכון לזיהומים באוכלוסיית חולים זו תחת טיפול ב-Rituximab, לעומת אלו המטופלים ב-Azathioprine או Mycophenolate Mofetil.
מחקר העוקבה כלל 963 חולי פמפיגוס שהחלו טיפול ב-Rituximab ו-963 חולים שהחלו טיפול ב-Azathioprine או Mycophenolate Mofetil והחוקרים בחנו את הסיכון ל-26 זיהומים שונים.
במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר הטיפול, בקרב חולים תחת Rituximab תועד סיכון מוגבר משמעותית לזיהום COVID-19 (יחס סיכון של 1.82, p=0.028), זיהומים בטפילים (יחס סיכון של 3.22, p=0.032) ו-CMV (יחס סיכון של 1.63, p=0.033).
מהערכת זיהומים שהתפתחו למעלה מ-12 חודשים לאחר התחלת טיפול תרופתי עלה כי טיפול ב-Rituximab לווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (יחס סיכון של 1.45, p=0.047), COVID-19 (יחס סיכון של 1.87, p<0.001), אוסטיאומיאליטיס (יחס סיכון של 2.42, p=0.023), זיהום בהרפס (יחס סיכון של 2.06, p=0.037) ו-CMV (יחס סיכון של 1.63, p=0.023).
לא זוהו סימנים לסיכון מוגבר לזיהום בשחפת, רה-אקטיבציה של HBV, PCP או לויקואנצפלופתיה מולטיפוקאלית פרוגרסיבית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך 12 החודשים הראשונים לטיפול, חולים תחת טיפול ב-Rituximab נמצאו בסיכון מוגבר ל-COVID-19, זיהומים בטפילים ו-CMV. הטיפול לווה עוד בסיכון מוגבר לדלקת ריאות, אוסטיאומיאליטיס ומחלות נגיפיות גם מעבר לשנה הראשונה לאחר הטיפול. לאור ממצאי המחקר, הם מציעים לשקול חיסון כנגד דלקת ריאות וטיפול אנטי-ויראלי גם מעבר לשנה הראשונה לטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!