תוצאות ניסוי שלב 3 הראו שיפור משמעותי בתוספת התרופה Lebrikizumab לטיפול בסטרואידים מקומיים (TCS) עבור חולים עם אטופיק דרמטיטיס בינונית עד חמורה בהשוואה לטיפול מקומי בסטרואידים יחד עם פלצבו. המחקר פורסם ב-11 בינואר בכתב העת JAMA Dermatology. החוקר הראשי, פרופ’ אריק ל. סימפסון, פרופסור לדרמטולוגיה באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע, פורטלנד, אמר כי “מדובר בנוגדן המעכב את IL-13, כך שבשילוב עם סטרואידים מקומיים ישנו שיפור משמעותי בחומרת המחלה”.
הניסוי כלל 211 חולים מ-54 אזורים בגרמניה, פולין, קנדה וארצות הברית, כך שגילם הממוצע היה 37.2 שנים, ו-48.8% מהם היו נשים. בתחילת המחקר, למשתתפים היה ציון של 16 ומעלה במדד EASI (Eczema Area and Severity Index), ציון של 3 ומעלה במדד IGA (Investigator’s Global Assessment), היקף מחלה שמכסה 10% או יותר משטח גופם ותגובה לא מספקת לטיפול בתרופות מקומיות. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות בה הטיפול כלל Lebrikizumab יחד עם סטרואידים מקומיים ולקבוצת ביקורת בה הטיפול כלל סטרואידים מקומיים יחד עם פלצבו למשך 16 שבועות.
בסיום המחקר, המטופלים בקבוצת ההתערבות הגיבו בצורה טובה יותר, כאשר המובהקות הסטטיסטית הושגה כבר בשבועות מוקדמים יותר. 41.2% מהחולים בקבוצת ההתערבות נהנו מהפחתה של 2 נקודות או יותר במדד IGA, לעומת 22.1% מקבוצת הביקורת (P=.01). כמו כן, כל היעדים המשניים שכללו את ניקיון העור, הפחתת הגרד ושיפור באיכות החיים השתפרו באופן מובהק סטטיסטית בקרב החולים שטופלו ב-Lebrikizumab.
החוקרים מציינים כי “רוב תופעות הלוואי בקרב קבוצת ההתערבות היו לא חמורות, קלות או בינוניות בחומרתם, ולא הובילו להפסקת המחקר”. תופעות אלה כללו דלקת בלחמית (4.8%), כאבי ראש (4.8%), יתר לחץ דם (2.8%), תגובות עוריות עקב הזרקת התרופה (2.8%) וזיהום הרפס (3.4%).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!