בחולים תחת טיפול אדג’וונטי ב-Pembrolizumab (קיטרודה) כנגד מלנומה בשלב III, אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון מלווים בהארכת משך הישרדות ללא-הישנות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אירועים חריגים על-רקע מערכת החיסון והישרדות ללא-הישנות מלנומה במסגרת מחקר EORTC 1325/KEYNOTE-054, להשוואת טיפול ב-Pembrolizumab ופלסבו בחולים עם מלנומה בסיכון גבוה, בשלב III.
מבין 1,011 חולים שהחלו טיפול ב- Pembrolizumabאו פלסבו, 622 (61.5%) היו גברים, 386 חולים (38.2%) היו בגילאי 50-64 שנים, 377 חולים (37.3%) היו מתחת לגיל 50 שנים ו-248 חולים (24.5%) היו בגילאי 65 שנים ומעלה.
בדומה לממצאים שעלו מהמחקר הראשי, ההישרדות ללא-התקדמות מחלה הייתה ארוכה יותר בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.74) בקרב חולים שהחלו בטפול. היארעות אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון עמדה על 190 חולים שטופלו ב- Pembrolizumab (37.4%) ועל 45 חולים בקבוצת הפלסבו (9.0%); בכל קבוצת טיפול, ההיארעות הייתה דומה בגברים ובנשים.
החוקרים מדווחים כי הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון לוותה בהארכת משך ההישרדות ללא-התקדמות בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab (יחס סיכון של 0.61, p=0.03), הן בגברים והן בנשים. עם זאת, בקבוצת הפלסבו, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.
בהשוואה לקבוצת הפלסבו, הירידה בסיכון להישנות או תמותה בקבוצת ההתערבות הייתה גדולה יותר לאחר הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון, בהשוואה לתוצאות ללא הופעת אירועים חריגים אלו (יחס סיכון של 0.37, לעומת יחס סיכון של 0.61, בהתאמה, p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי, הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון לוותה בהארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מלנומה עם טיפול ב- Pembrolizumab.
JAMA Oncol. Published online January 2, 2020
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!