דרמטולוגיה

הלכה ורפואה ב’יד שרה’ : מי חייב בתשלום על הזמנת ניידת אמבולנס? /מאת הרב יעקב וינר

שיכור שהתעלף ברחוב פונה לבית החולים באמצעות אמבולנס שהזמין עובר אורח. על מי מוטל לשלם למד”א את דמי הזמנת האמבולנס, המזמין או המפונה?

בחג הפורים האחרון השתכר אדם באמצע הרחוב עד אובדן הכרה. אחד מהנערים שעברו ברחוב התקשר למגן דוד אדום והזמין עבור השיכור אמבולנס, מאחר שחשש שהוא מצוי בסכנת חיים. האמבולנס הגיע ופינה את השיכור לבית החולים. לאחר בדיקת השיכור התברר שלא נשקפת שום סכנה לחייו, ולכן הוא נשלח למנוחה קצרה במסדרון בית החולים ולאחר מכן נשלח לביתו. החוק בישראל קובע, שאדם שפונה באמצעות אמבולנס ולא אושפז במחלקות בית החולים, יידרש לתשלום של מאות שקלים – דמי הפינוי באמבולנס.

בימים האחרונים קיבל אותו אדם חשבונית לתשלום סכום זה, אך הוא מצידו טוען שאינו חייב בכך, אלא הנער המזמין צריך לשלם זאת, מאחר שהיה עליו לתת לו לנוח ברחוב עד שיתפקח מיינו ולא להזמין עבורו אמבולנס. והנער טוען לעומתו, שעשה לו טובה גדולה ומילא את חובתו בכך שהזמין עבורו אמבולנס, מאחר שהתנהגותו בעת השכרות עוררה חשש לסכנה, ועל כן אין לחייבו בשום תשלום על המעשה הטוב שעשה.

השאלה היא, מה דעת ההלכה במקרה מעין זה, האם חובת התשלום מוטלת על מזמין האמבולנס או על האדם שמפונה בפועל לבית החולים.

תשובה: הגמרא במסכת סנהדרין (דף עד) מלמדת, שאם ראובן רואה ששמעון רץ אחרי לוי וסכין בידו, וניכר שבכוונת שמעון להרוג את לוי מצוה על ראובן למנוע משמעון לבצע את זממו בכל יכולתו. ובמקרה זה, אם תוך כדי הרדיפה אחר שמעון שבר ראובן כלים או קרע בגדים של אנשים שונים, פטרוהו חכמים מלשלם על הנזקים שגרם מטעם “תיקון העולם”, שאם הוא יצטרך לשלם על כך לא ימצא אדם שירצה לרדוף במהירות אחרי רוצח פוטנציאלי. [אכן מעיקר הדין הוא אינו פטור, מאחר שכשם שאסור לאדם להציל את עצמו בממון חברו, כך גם אסור להציל את חברי באמצעות גרימת נזק לאדם אחר, ורק מתקנת חכמים הוא פטור מלשלם]. הלכה זו מובאת גם ברמב”ם הלכות חובל ומזיק (פרק ח הלכה יד).

גם מרן הבית יוסף מביא בחיבורו (יורה דעה סימן רנב) מעשה באדם שפדה את אשת חברו מהשבי, וכעת הוא מבקש מבעלה של האישה שישיב לו את הכסף ששילם על פדייתה. ומסקנת דבריו, שמקרה זה דומה לדין האמור בגמרא הנ”ל, ועל כן חייב הבעל לשלם לפודה את מלוא הסכום גם שלא באמצעות תביעה בבית דין, שגם בזה שייכת תקנת החכמים, שאם לא ישלם לו הבעל מיד, לא ימצא מי שירצה לפדות אדם מן השבי.

ונראה, שדין זה אמור גם במקרה בו נהג אמבולנס גורם נזקים לרכוש של אחרים בעת נסיעתו לצורך הצלת חיים, שגם במקרה זה פטור הוא מלשלם על הנזקים. אכן ניתן לתבוע את חברת הביטוח של חברת האמבולנס עבור אותם נזקים, מאחר שבאופן זה הנהג המציל אינו צריך לשלם מכיסו מאומה. [אמנם, אם על ידי התביעה לחברת הביטוח תגרם עלייה משמעותית בחיוב הפוליסה הביטוחית למספר שנים, באופן שיש לחשוש שהדבר יגרום לאחרים להימנע מהצלת חיים או שיתמהמהו בהצלה, יש להימנע מלתבוע את חברת הביטוח. ובמקרה מעין זה, יש לשאול פוסק הלכה בכל מקרה לגופו].

ובנידון שאלתנו: מאחר שהנער שהזמין את האמבולנס פעל לפי תומו – להציל את הבחור השיכור מסכנת נפשות, יש להכליל את פעולתו בתקנת חכמים הנ”ל, ולא ניתן לחייבו בתשלום על כך, שאם יחייבוהו לשלם יש לחשוש שבמקרים אחרים שבהם אכן תהיה סכנת חיים, ימנעו בני אדם מלהזמין עזרה.

הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.

ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה