רופא משפחה בקהילה, שאחד ממטופליו נושא בגופו את מחלת האיידס’, מעוניין לגלות את אוזני המשתדכים עמו על דבר מחלתו, מאחר שהחולה שומר על סודו גם מפניהם. האם מותר לרופא לגלות את הדבר, או שמא הסודיות הרפואית מחייבת אותו לנצור את הסוד?

בחור מוצלח ומוכשר, עומד בפני ברית אירוסין עם בחורה בת גילו, אך דבר אחד הוא מסתיר ממנה שהוא נשא של נגיף האיידס’ [הוא לא חולה במחלה אלא נושא את הנגיף בגופו, ועלול להעביר את הנגיף למי שבא עמו במגע משפחתי ולגרום לו לחלות], בזה הוא חושף אותה למחלה ולסיכון חיים ממשי לאחר הנישואין. רופא המשפחה שמטפל באותו בחור יודע על כך, ומעוניין לגלות את אוזני הנערה על כך.

השאלה העומדת בפני הרופא היא: האם יש לשמור על הסודיות הרפואית של המטופלים בכל מחיר, גם כאשר ניתן באמצעות הגילוי למנוע נזק עצום מאדם אחר, או שמא באופן זה עליו להפר את הסודיות ולספר את הידוע לו לאותה בחורה?

תשובה: בתורת ישראל נאמר “לא תלך רכיל בעמך, לא תעמוד על דם רעך”, בפסוק זה התורה מלמדת שני דברים: א – שחובה על האדם להישמר מלספר דברי גנות על הזולת. ב – שעליו להזדרז להציל את הזולת מנזק.

חכמי ישראל למדו מסמיכות שני המצוות זה לזה, שלעיתים מותר ואף חובה על האדם לספר בגנות  חברו, כאשר הדבר נועד להצלת אדם אחר מנזק. למשל, כאשר אדם שומע בני אדם המדברים על כך שבכוונתם לרצוח אדם אחר, בוודאי חייב הוא להזדרז ולהודיע באוזני אותו אדם על כך, כדי שישמר ויזהר מהם, אף שבכך הוא מספר דברי גנות עליהם הם רוצים לבצע מעשה רציחה.

אכן יש להבהיר, שלא בכך מקרה של מניעת נזק מותר לספר לשון הרע, ישנם מקרים בהם אין לגלות סוד רפואי למרות שעל ידי הסיפור ימנע צער מאחרים. ה’חפץ חיים’ קובע בעניין זה כלל: על “חסרונות עצומים” חובה לגלות ואין בכך איסור לשון הרע, אבל על “חסרונות שאינם עצומים” אין לגלות.

הוא מבאר את דבריו, שדווקא על מחלות פנימיות העלולות לסכן את החולה או את סביבתו, ובני אדם שאינם רופאים אינם יכולים להבחין בהם, מותר ואף חובה לגלות, אבל על חולשה כללית של הגוף, אין לגלות.

על פי דברי ה’חפץ חיים’ נראה, שעל דברים שאינם גורמים סיכון חיים, אלא ירידה מסוימת בתפקוד או באיכות החיים, אין לרופא לגלות, מאחר שניתן לחיות גם עם אותם פגמים, ואין זה סיכון ממשי לחיי אחרים.

אמנם, אם בני המשפחה שואלים את הרופא בפירוש על דברים אלו, הוא מחויב לענות להם את האמת, שבאופן זה יש מצוה נוספת – “לפני עור לא תיתן מכשול”, שאסור לתת עצה שאינה הגונה למי שאינו בקי בדבר.

למסקנת הדברים נראה, שעל תופעות אלרגיות מהם סובל המטופל, אין לרופא לגלות אם לא שאלוהו על כך בפירוש, ואם שאלוהו יגלה. אבל כאשר אדם נושא בגופו מחלה חמורה כמחלת ה’איידס’, והוא מסתיר זאת מה משתדכים עמו, בוודאי מותר לרופא לגלות לבחורה על הנגיף המקנן בגוף חתנה, כדי שתשמר שלא להדבק במחלת ה’אידס’ האיומה, וגילוי זה הוא חובה על פי תורת ישראל, שבכך הוא מציל אותה מסיכון חיים עתידי, ומקיים את מצוות “לא תעמוד על דם רעך”.

מאמר זה נכתב באופן כללי להאיר את נושא גילוי סוד רפואי להצלת חיי אחרים. אמנם, בכל מקרה ומקרה יש להתייעץ עם רב פוסק הלכה מובהק, שיורה את הדרך הישרה – דרך התורה הקדושה.

הערת המערכת: הקוד האתי של ההסתדרות הרפואית עוסק כמובן גם בסוגיה זו. ניתן לראות כאן הסעיפים הקשורים לשמירת סודיות המטופל:

 1. הרופא ישמור על זכות המטופל לפרטיות ולסודיות פרטיו הרפואיים בכל שלבי הטיפול.

 2. הרופא לא ימסור פרטים רפואיים של המטופל לאדם אחר, אלא על פי בקשתו או הסכמתו המפורשת של המטופל.

3. הרופא יוודא כי הסכמת המטופל לחשיפת המידע ניתנה לאחר שהבין את משמעות הוויתור על הסודיות הרפואית שלו.

4. הרופא ימסור פרטים רפואיים של מטופל על פי דין.

5. הרופא ימסור מידע רפואי של מטופל לצורך המשך טיפול רפואי על ידי מטפל אחר. הדבר ייעשה תוך יידוע המטופל.

 6. הרופא רשאי למסור מידע רפואי לאדם אחר באישור ועדת האתיקה של המוסד שבו הוא עובד, ושלא בידיעתו של המטופל, אם מידע זה עלול להזיק למטופל.

7. הרופא ימסור מידע רפואי, בידיעתו של המטופל, גם ללא הסכמתו, אם המידע נדרש להגנה על בריאות הזולת או הציבור. הדבר ייעשה באישור ועדת האתיקה של המוסד הרפואי.

8. הרופא רשאי למסור מידע רפואי למוסד המטפל או לעובד של המוסד לצורך עיבוד מידע, תיוקו או לשם דיווח עליו על פי דין.

 9. הרופא רשאי למסור מידע רפואי לצורך פרסום מדעי, מחקר או הוראה, ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל.

 10הרופא ימסור רק את המידע הרלוונטי הנדרש, באופן מידתי ועל פי העניין, ויימנע ממסירה גורפת של מידע רפואי.

 11 הרופא ישמור על פרטיות המטופל ועל סודיות המידע הרפואי שלו גם בפני חבריו למקצוע, אם אינם מעורבים בטיפול בו.

  12 הרופא אינו משוחרר מחובת הסודיות גם לאחר מותו של המטופל.

13הרופא יימנע, במקום פומבי, משיחה על אדם הנמצא בטיפולו.

14הרופא יוודא את בטיחות אחסון המידע הרפואי הנמצא בשליטתו תוך שמירה על כללי הסודיות הרפואית

לעיון בקוד האתי המלא הקליקו כאן (הפרק העוסק בסודיות רפואית בעמודים 29-30)