ממחקר חדש עולה כי ציפוי מחדש של עור הפנים (Facial Skin Resurfacing), המשמש לטיפול בנגעים טרום-מממאירים בעור, עשוי לסייע גם בהורדת הסיכון לסרטן עור.
החוקרין מציגים את תוצאות מחקר פרוספקטיבי בן 5 שנים. הם עקבו אחר חולים עם סרטן עור קודם שאינו מסוג מלנומה ונזקי שמש חמורים, ובדקו את השפעות Resurfacing Facial לטיפול ב-Actinic Keratoses ומניעת גידול חדש מסוג Basal Cell Carcinoma (BCC) או Squamous Cell Carcinoma (SCC).
החוקרים עקבו אחר 34 נבדקים ממרפאות דרמטולוגיה ואף-אוזן-גרון. 7 חולים מתאימים סירבו לקבל את הטיפול המוצע במחקר, ו-5 מהם שימשו כביקורות. החוקרים חילקו את 27 החולים ל-3 קבוצות טיפול, שכללו
Resurfacing Facial Skin באמצעות לייזר, קילוף חומצי, או קרם מקומי.
לאחר 3 חודשים, מספר נגעי Actinic Keratoses ירד באופן משמעותי בכל 3 קבוצות הטיפול 92% בעקבות טיפול לייזר, 89% בעקבות טיפול חומצי ו-83% בעקבות טיפול בקרם Fluorouracil. אף אחד מן המשתתפים לא סבל מתופעת לוואי בעקבות הטיפול.
החוקרים מצאו כי טיפול בלייזר, Tricholracetic Acid, או Fluorouracil, הביא לשכיחות נמוכה יותר של נגעים סרטניים שאינם מסוג מלנומה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001). כמו כן, בעקבות הטיפול נרשמה מגמה של משך זמן ארוך יותר עד להתפתחות סרטן עור חדש, בהשוואה לביקורות (p=0.07). עם זאת, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים.
החוקרים כותבים כי מעקב ממושך אחר סרטן עור ו- Actinic Keratoses עדיין חשוב מאוד, ולעיתים יש צורך בטיפולי Resurfacing חוזרים או טיפולים בקרמים שונים, דוגמאת Fluorouracil או Imiquimod. מחקר גדול נוסף להשוואה בין Trichloroacetic Acid Resurfacing להסרת Actinic Keratoses ומניעת סרטן עור מסוג שאינו מלנומה, יסייע לתת תוקף לעדיפות שיטה זו על פני לייזר, ובהערכת העלות מול התולעת בהשוואה לטיפול פוטודינמי או טיפול Imiquimod. הם מציינים כי שיפור בהיענות המטופלים בקבוצת Tricholoacetic Acid, קלות השימוש בתנאי טיפול-חוץ, ומדדים סוביקטיביים של סבילות טובה יותר הן הסיבות לכך שטיפול זה מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לטיפולים מקומיים חוזרים או טיפולי לייזר.
החוקרים מוסיפים כי קיימים מספר מגבלות למחקר. ראשית, גודל המדגם הקטן והאפשרות להטייה מאחר שהחולים בקבוצת הביקרות לא חולקו באקראי. במאמרם, החוקרים מסבירים כי ב-12% מהחולים בקבוצת הטיפול לא היה סיפור קודם של סרטן עור מסוג שאינו מלנומה, בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה בכל המשתתפים היה סיפור קודם כזה וייתכן והיו בסיכון מוגבר. למרות מגבלות אלו, הירידה שזוהתה בשכיחות התפתחות סרטן עור מסוג שאינו מלנומה מרמזת ליעילות כל אחד מהטיפולים הללו במניעת סרטן עור.
החוקרים מסבירים כי כ-50% מהחולים במחקר התקשו להיענות למשטר המומלץ של טיפול Tretinoin. מספר חולים התלוננו על גרד כסיבה להעדר ההיענות, אחרים אמרו שהם שכחו להשתמש בתרופה, ואחרים טענו כי בית המרקחת לא נתן להם את התרופה.
החוקרים טוענים כי המטופלים בקבוצת הטיפול, כמו גם הביקורות, התבקשו למרוח קרם הגנה באופן יומיומי.. ושוב, רבים לא עמדו בזה. הם סיפקו מגוון סיבות, אך באופן כללי, שיעורי ההיענות למריחת קרם הגנה בחולים המטופלים היו גבוהים יותר בהשוואה לטיפול Tretinoin.
למרות הוריאביליות בהיענות לשימוש ב-Tretinoin וקרם הגנה לאחר הטיפול הינה מגבלה נוספת של המחקר, החוקרים אינם מאמינים כי קיים הבדל משמעותי בהיענות לאחר הטיפול בין 3 זרועות המחקר, או הטיה של התוצאות בנושא Actinic Keratoses או התפתחות נגעים סרטניים שאינם מסוג מלנומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!