ממחקר חדש עולה כי מתן חד-יומי של des-F(6)-Quinolone, Garenoxacin, יעיל מאוד בהשמדת מרבית הפתוגנים הגורמים Complicated Skin and Skin Structure Infections (cSSSIs), עם שיעורי השמדה של טווח חיידקים דומה לטיפולים אחרים.

cSSSIs השכיחים יותר כוללים זיהומי רגל סכרתית, פצעי לחץ, אבצסים מג’וריים, וזיהומי פצעים לאחר ניתוחים. זיהומים אלו יכולים להתחיל במעורבות של העור ורקמות רכות סמוכות, ולהתקדם ולחדור רקמות עמוקות, ובמקרים אלו נדרשת הטריה כירורגית בנוסף לטיפול אנטביוטי.

לדברי החוקרים, cSSSIs הם בעיה עצומה בכל העולם. למרות מגוון האנטיביוטיקות הקיימות, בנוכחות העמידות הגוברת של זני חיידקים, אנטיביוטיקות חדשות כנגד הפתוגנים השכיחים של cSSSIs תמיד מתקבלות בברכה.

Garenoxacin היא תרופה חדשה היעילה כנגד טווח פתוגנים רחב המעורבים ב-cSSSI, כולל חיידקים גראם-שליליים וחיוביים, אירובים ואנאירוביים, ומתג גראם חיוביים העמידים לתרופות רבות. מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות המיקרוביולוגית של Garenoxacin כנגד פתוגנים שכיחים המעורבים ב-cSSSI, ולהשוות את היעילות עם זו של טיפולים אנטיביוטיים אחרים.

בניתוח הנתונים נכללו שני מחקרים בשלב 3 של Garenoxacin. המחקר הראשון השווה בין מינון 600 מ”ג Garenoxacin במתן דרך הוריד, עם או בלי מעבר ל-600 מ”ג Garenoxacin במתן פומי פעם ביום, או Piperacillin/Tazobactam במינון 3.375 גרם דרך הוריד כל 6 שעות, עם או בלי מעבר ל-Amoxicillin/Clavulnate במינון 500/125 מ”ג דרך הפה, כל 8 שעות, למשך 7-14 ימים.

במחקר השני נבדק Garenoxacin במינון 600 מ”ג דרך הפה, פעם ביום, או Ciprofloxacin במינון 500 מ”ג דרך הפה, כל 12 שעות עם Metronidazole במינון 500 מ”ג דרך הפה כל 8 שעות, למשך 7-14 ימים.

המחקר הראשון כלל חולים בגיל 18 ומעלה, שאושפזו לראשונה. המחקר השני כלל נבדקים לא-מאושפזים בגיל 18 ומעלה. בשני המחקרים, היתה חייבת להיות עדות קלינית לפחות לאחד מהבאים –  פצע לחץ מזוהם, כיב סכרתי מזוהם ברגל, אבצס מג’ורי, ו/או פצע מזוהם לאחר ניתוח עם ניקוז מוגלתי.

סה”כ השתתפו 855 משתתפים בשני המחקרים, 422 מהם בקבוצת Garenoxacin, 433 בקבוצת ההשוואה. גיל החציון הכולל עמד על 54, רוב המשתתפים היו גברים (60%), ולבנים (68%). לאורך שתי קבוצות הטיפול, איבחון המחלה בתחילת המחקר היה דומה בשני המחקרים, והסימן השכיח ביותר היה אבצס מג’ורי (ססה”כ 66.6%) וכיב סכרתי מזוהם (18.5%).

שיעורי ההכחדה של הפתוגניים העוריים עמדו על 86% בקבוצת Garenoxacin ו-82% בקבוצת ההשוואה. שיעורי הארידיקציה של הפתוגנים העיקריים היו כדלקמן, בהתאמה Staphylococcus Aureus (SA) 88% לעומת 74%, Methicillin Resistant SA 72% לעומת 57%, Quinolone-Resistant SA 73% לעומת 57%, אירוביים גראם שליליים 88% לעומת 76%, אנאירוביים 86% לעומת 90%.

החוקרים ציינו כי בעוד ש- Garenoxacin היה לפחות זהה ביעילותו כנגד כל הפתוגנים שנבדקו, הוא הראה יעילות מעט מוגברת מהטיפול הנגדי, כנגד זנים עמידים יותר, דוגמאת Methicillin-Resistant ו-Quinolone Resistant.

כמו כן, הם מדגישים שני היבטים נוספים של Garenoxacin האחד, שמדובר בזריקה אחת ביום, והשני, האפשרות למעבר למתן פומי.

לידיעה ב-DocGuide