קרצינומה של תאי בלוטות השומן sebaceous carcinoma הינה גידול ממאיר אשר בדרך כלל מתפתח בבלוטות השומן שבעפעפיים. גידול זה נדיר באזורי העור אשר לא על העפעפיים ולכן מוכר יותר לרופאי עיניים ולפתולוגים של העין מאשר לרופאים העוסקים בתחומים אחרים.

קרצינומה של תאי בלוטת השומן יכולה להיות חודרנית לתוך העפעף והלחמית וכן יכולה לשלוח גרורות לבלוטות לימפה אזוריות ולאברים מרוחקים. קרצינומה זו ידועה בכך שהיא עלולה לחקות תהליכים שפירים או ממאירים אחרים וכתוצאה מכך מתעכבת האבחנה שלה, דבר העלול להחמיר את התחלואה ממנה ואף לגרום לתמותה. מאידך מקובל לחשוב שאבחון מוקדם וטיפול מיידי חשובים כדי למנוע חזרות וגרורות וכן כדי להשיג תוצאות קוסמטיות יפות יותר בעקבות הטיפול.

בגלל היותו גידול נדיר רוב הפרסומים על קרצינומה של תאי בלוטות השומן בעפעפיים הינם במתכונת של תיאורי מקרים בודדים, סדרות קטנות מאד או סקירת ספרות. הסדרות הבודדות שהן גדולות יותר כוללות איסוף נתונים רטרוספקטיבי, לרוב ממעבדות פתולוגיות, כאשר המידע הקליני לוקה בחסר. רוב הקלינאים הנתקלים בחולה עם קרצינומה של תאי בלוטות שומן בעפעפיים הינם בעלי ניסיון קליני מועט של מספר קטן של חולים דומים בעבר ורב לרופאי עיניים מועטים בעולם יש ניסיון אישי עשיר בתחום זה. 

בעבודה הנוכחית מדווחים רופאים מהשרות האונקולוגי ומהמחלקה לפתולוגיה של  Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania על ניסיונם עם 60 מקרים של קרצינומה של תאי בלוטות השומן של העפעפיים והרקמות הסמוכות להן. (1)

מטרת העבודה הייתה לתאר את הממצאים הקליניים, הטיפול, והפרוגנוזה של גידולים אלה.

אוכלוסיית המחקר כללה 60 חולים ואיסוף המידע היה רטרוספקטיבי.

הגיל המדיאני של החולים בעת הפנייתם היה 72 שנים. רובם – 73% היו נשים. ארבעה חולים עברו הקרנות בעבר לאזור בו התפתחה הקרצינומה של תאי בלוטת שומן.

האבחנה הקלינית הראשונית עמה הגיעו החולים הייתה של קרצינומה של תאי בלוטת שומן ב- 32%, דלקת לחמית ועפעפיים ב- 25%, כלזיון ב- 20%, BCC ב- 13% וקרצינומה של תאי קשקש ב- 10%.

האבחנה ההיסטופתולוגית הראשונית שבוצעה לפני הפניית החולים הייתה של קרצינומה של תאי בלוטת שומן ב- 50% מהמקרים של קרצינומה של תאי קשקש ב- 18%, של BCC ב- 22% וב- 24% לא ניתן היה להשיג את האבחנה ההיסטופתולוגית.

המיקום האנטומי הראשוני של הגידול היה ברוב המקרים ב- 75% בעפעף עליון, ב- 22% בעפעף תחתון, במקרה אחד (2%) בקרונקול caruncle ובמקרה אחד אחר (2%) בלחמית בולברית.

הטיפול הצריך אקסנטרציה ארובתית ב- 13% מהמקרים. ב- 7% מהמקרים בוצע ניתוח בטכניקות חדשות של posterior lamellar resection of the eyelids with reconstruction אשר עשוי להפחית את שיעור ביצוע אקסנטרציות בעתיד.

מבחינה היסטופתולוגית ב- 47% נמצאה מעורבות תוך-אפיתליאלית –  pagetoid, 27% מהקרצינומות התפתחו מבלוטות meibomian וב- 18% הקרצינומה התפתחה מבלוטות meibomian ו- Zeis.

מבחינת הפרוגנוזה ב- 18% הייתה חזרה מקומית של הקרצינומה, ב- 8% התפתחו גרורות ומות מגרורות קרה ב- 8% מהמקרים.

במחקרים קודמים בנושא קרצינומה של תאי בלוטות השומן, התפשטות הגידול הייתה מתקדמת יותר בעת האבחנה ושעורי התמותה שדווחו היו עד כדי 30%. שיעור התמותה היום פחת באופן משמעותי בעקבות שיפור המודעות הקלינית. נתונים ממחקרים אחרים משלושים השנים האחרונות הינם בין 3% ל- 9% תמותה. 

המסקנות היו שלמרות שמדווח באופן נרחב על הצורות הקליניות של קרצינומה של תאי בלוטות שומן, אבחנה קלינית ראשונית נעשתה רק ב- 32% מהמקרים ורק ב- 50% בוצעה אבחנה היסטופתולוגית נכונה.

אקסנטרציה של הארובה הייתה הכרחית ב- 13% מהמקרים, רובם מהשנים הראשונות של המחקר.  בשנים מאוחרות יותר הנטייה הינה להימנע מאקסנטרציה ולבצע ניתוחים קונסטרוקטיביים יותר אשר מקוים שגם יפחיתו את מקרי החזרה והגרורות בעתיד.

Shields JA, Demirci H, Marr BP, Eagle Jr RC, Shields CL:

Sebaceous carcinoma of the eyelids: Personal experience with 60 cases Ophthalmology 2004;111:Pages 2151-2157

Hornblass A, Lauer SA:
Sebaceous carcinoma of the eyelids – EDITORIAL

Ophthalmology 2004;111:2149-2150