א?ט?אנ?רס?פט (Etanercept) כטיפול יחיד בפסו?רי?אז?יס (Psoriasis) , NEJM 3003;349:2014-22

פסוריאזיס הינה מחלה דלקתית כרונית של העור, הפוגעת בכשני אחוז מאוכלוסיית העולם. המחלה גורמת לפגיעה קשה ביכולת העבודה של הלוקים בה, חושפת לאפליה, מצוקה כלכלית ודיכאון. מחלה זאת גורמת למגבלה גופנית ונפשית יותר ממחלות רבות אחרות. הטיפולים הקיימים היום, אינם מספקים, ולטיפולים רבים רעילות מצטברת המגבילה את השימוש בהם למשך זמן קצר בלבד.

מחלת הפסוריאזיס מאופיינת בהסננת העור בתאי T משופעלים ובשגשוג מוגזם של ק?ר?ט?ינו?צ?יט?ים (Keratinocytes), תאים ד?נד?ר?יטים (Dendritic) ותאי ל?נ?ג?רה?נ?ס (Langenhars), כמו גם ברמות גבוהות של הצ?יטו?ק?ין (Cytokine) TNF באזורי עור נגועים בהשוואה לאזורים לא נגועים , או בהשוואה לעור של אנשים בריאים.

רמת ה-TNF בעור ובנסיוב יורדת לאחר טיפול יעיל במחלה והירידה ברמת ה-TNF תואמת את מידת השיפור הקליני. דבר המציע של-TNF עצמו, תפקיד חשוב במחלה.

הבנת התפקיד של תאי ה-T ושל הציטוקינים במחלת הפסוריאזיס, הביאה לפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בה.

א?ט?אנ?רס?פט (המוכר גם בשמו המסחרי ENBERL ) הינו קולטן ר?קו?מ?ב?ינ?נ?טי (Recombinant) של-TNF אשר מפחית את פעילות הTNF המופרש בגוף, ע”י עיכוב תחרותי של פעילותו על רצפטורים בדופן התא.

חומר זה הוכח כיעיל לטיפול בדלקת מפרקים שיגרוניתית –Rheumatoid Arthritis) ובדלקת מפרקים פסוריאטית (Psotiatic).

על סמך תוצאות ניסויים קודמים אלו, בוצע המחקר אשר מוצג לפניכם, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של שלושה משטרים טיפוליים שונים בא?ט?אנ?רס?פט בחולים עם פסוריאזיס בחומרה בינונית עד קשה.

כ-650 חולי פסוריאזיס מעל גיל 18 שנים, השתתפו במחקר זה אשר היה כפול סמיות, אקראי ומבוקר ע”י פלצבו.

לכולם פסוריאזיס רו?ב?ד?י המכסה לפחות 10 אחוזים משטח גופם, וכולם טופלו בעבר או היו מועמדים לטיפול באור או טיפול סיסטמי.

עוצמת המחלה נמדדה ע”י מדד שטח וחומרה הנע בין הציון 0 כלומר ללא מחלה, לציון 72, המעיד על מחלה קשה. ונקודת הסיום העיקרית אשר נבדקה במחקר היתה שיפור של 75 אחוזים או יותר במדד שטח וחומרה זה.

המשתתפים הזריקו לעצמם זריקה פעמיים בשבוע במשך 24 שבועות, והוקצו באופן אקראי לאחד ממשטרי הטיפול הבאים:  קבוצה אחת הזריקה פלצבו, השניה הזריקה א?ט?אנ?רס?פט 25 מ”ג פעם בשבוע, ופלצבו כזריקה השניה, כדי לשמור על הסמיות.

שתי הקבוצות הנותרות הזריקו א?ט?אנ?רס?פט במינון של  25 מ”ג או 50 מ”ג פעמיים בשבוע. בקבוצת הפלצבו הוחלף הטיפול בפלצבו לא?ט?אנ?רס?פט במינון של 25 מ”ג פעמיים בשבוע לאחר 12 שבועות טיפול.

כשני שליש מהמשתתפים היו גברים, רוב המשתתפים היו לבנים, הגיל הממוצע היה 45 ומשך המחלה הממוצע, בטרם המחקר, היה 18 שנים. כחמישית מהחולים לקו גם בדלקת מפרקים פסוריאטית.

שטח הגוף הנגוע בפסוריאזיס בתחילת המחקר היה קרוב ל-30 אחוזים ומדד השטח והחומרה החציוני היה 18. קרוב ל- 90 אחוז מהמשתתפים השלימו 24 שבועות של טיפול ללא הבדל בין קבוצות הטיפול השונות.

בשבוע ה- 12  למחקר חל שיפור של 75 אחוזים במדד שטח וחומרה רק ב – 4 אחוז בקבוצת הפלצבו בהשוואה לשיפור שהושג במחצית מקבוצת הטיפול במינון הגבוה. ההבדל בין הקבוצות השונות מבחינת יעילות הטיפול נראה כבר בשבוע השני לטיפול והלך וגבר ככל שנמשך המחקר. נתון נוסף שהתקבל לאחר 12 שבועות של טיפול היה שיפור ממוצע של בין 40 עד 65 אחוזים במדד השטח והחומרה בקבוצות הטיפול השונות.

בסיום המחקר, לאחר 24 שבועות של טיפול, חל שיפור של 75 אחוזים או יותר ברבע, מקבוצת הטיפול במינון נמוך, בקרוב למחצית, מקבוצת הטיפול במינון בינוני וב- 60 אחוזים מקבוצת הטיפול במינון גבוה. מכיוון שבשבוע 24 קיבלה כבר קבוצת הפלצבו טיפול בא?ט?אנ?רס?פט למשך 12 שבועות, לא ניתן היה להשוותה לשאר הקבוצות, אך גם בקבוצה זו חל שיפור של יותר מ75% במדד השטח והחומרה בכשליש מהמטופלים, נתון הדומה לשיפור בקבוצת הטיפול במינון הבינוני בשבוע ה- 12 למחקר.

בסיום המחקר, רבע מקבוצת הטיפול במינון נמוך הוגדרו ע”י רופא כ”נקיים” או “כמעט נקיים” ממחלה, בעוד שיעור זה היה גבוה פי שניים ועמד על מחצית מהמטופלים בקבוצת המינון הגבוה.

גם נתוני איכות החיים הדרמטולוגית והערכת איכות חיים כוללת השתפרו בכל הקבוצות בזכות הטיפול ושינוי זה היה מובהק סטטיסטית גם הוא.

מבחינת תופעות הלוואי, הטיפול נסבל בקלות ע”י רוב המשתתפים. תופעות הלוואי לטיפול, וזיהומים – הופיעו בשיעור דומה בארבע קבוצות המחקר ולא התגלו כל מקרי שחפת או זיהום או?פ?ו?רטו?ניסטי אחר במהלך המחקר.

המחברים מסכמים, שמחקר רב מרכזי זה מדגים את יעילותו ואת בטיחותו של הטיפול בא?ט?אנ?רס?פט הנוגד את פעילות ה-TNF בטיפול בפסוריאזיס. מחקר זה גם מדגיש את חשיבות הTNF במנגנון היווצרות מחלה זאת.

המינון בקבוצת המינון הגבוה של 50 מ”ג פעמיים בשבוע, גבוה מהמינונים אשר ניתנו בעבר לדלקת מפרקים שיגרוניתית, ובהתחשב בתועלת הנוספת שהושגה במינון זה –  ניראה שיחס הסיכון מול התועלת אינו מונע טיפול במינון זה.

הערת העורך: אכן משמח לדעת שיש כאן בשורה לחולי פסוריאזיס הסובלים ממחלה קשה ולא נעימה זו, ונקווה שניתן יהיה בקרוב לטפל באמצעות האטאנרספט בחולים אלה גם במסגרת סל הבריאות.