מחקר עוקבה שהוצג בספטמבר האחרון ב- Archives of Dermatology איפיין את הסרפדת הקשורה לחשיפה לשמש (idiopathic solar urticaria – SU ). טיפול באנטיהיסטמיניים גרם לשליטה בסימפטומים בקרב כשליש מהחולים בלבד, כששני שליש סברו ששימוש במסנני קרינה הוא בעל תועלת רבה.
מידע מועט קיים על ההיסטוריה של התפתחות ה- SU ועל האינדיקטורים המנבאים שלה ולכן לא היה אפשרי לתת לחולים פרוגנוזה ברורה. חומרת הסימפטומים והסימנים והחשיפה הנדרשת ליצירת הסימפטומים היא מגוונת וקשורה לעונת השנה, לקו הרוחב הגיאוגרפי, גובה המקום, וההשתקפות.
במחקר זה נעשה מעקב אחר 87 מטופלים שאובחנו כסובלים מ- SU בין 1975 ל- 2000 לאורך 4 שנים, לאחר האיבחון. מרבית המטופלים, 70% , היו נשים. 69% מהם היו במעקב קליני ו- 29% עברו photo-test .
השכיחות של SU בסקוטלנד הייתה 3.1 לכל 100,000 . במבחן פוטו-טסט , 63% מהמטופלים הגיב ליותר מתדר גל אחר, בעיקר ל-UV-A ולגלים הקצרים יותר.
מצבי המחלה כללו פריחה פולימורפית קלה בעור בקרב 23% מהנבדקים, ומחלות עור הקשורות לחשיפה לאור בעוד כ-5% .
במחקר עוקבה זה SU הייתה מחלה כרונית עם סימפטומים שנמשכו עד ל-10 שנים. הסיכוי לפתרון קליני למחלה במהלך 5 שנות טיפול לאחר האיבחון היה 12% , ו- 26% במהלך 10 שנות טיפול.
לדעת החוקרים, מטופלים שאובחנו כסובלים מ- SU יכולים להיות מיודעים שלמרות שייתכן שמדובר במחלה כרונית קשה, ללא זיהוי של גורמי חיזוי לתוצאותיה, הרי ששיעור ההחלמה הצפוי הוא של 12% , 26% ו-36% במהלך 5 , 10 ו-15 שנים בהתאמה. כמו כן, כשליש ישיגו שיפור קליני במשך הזמן. לאלו שאין להם פתרון קליני, ניתן להשיג שליטה טובה בסימפטומים באמצעות התערבות. היעילות של שימוש במסנני קרינה לא נראית כיעילה והדיווח של מטופלים רבים על יעילותה נראית מוזרה.
Arch Dermatol. 2003;139:1149-1154
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!