רפואה משלימה

חשיבותו של הברזל בתהליכי למידה; מאמר אורח מאת ד”ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים ובהמטואונקולוגיה

ברזל

ברזל נחשב אחד היסודות החיוניים ביותר לגופנו. הוא משתתף בתהליכים פיזיולוגיים שונים, וחשוב לצרוך אותו כבר מגיל צעיר שכן ההשפעות של מחסור בברזל עשויות להיות משמעותיות מאוד.
מחסור בברזל עשוי להוביל לתסמינים כמו נשירת שיער, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, חיוורון, חוסר תיאבון, עייפות, עצבנות, חולשה, כאבי ראש וסחרחורות.
כאשר מדובר על ילדים, ובמיוחד בגילאי בית הספר, מחסור בברזל עשוי להשפיע לא רק על התפקוד הכללי עצמו, אלא גם על יכולות הלמידה של הילד.

חוסר בברזל משפיע על תהליכים רבים בגוף

מחסור בברזל הוא תופעה שכיחה בגיל צעיר: עד 40% מהתינוקות בישראל עלולים לסבול ממחסור ברמה כזו או אחרת ומכאן המלצתו של משרד הבריאות לתת ברזל לכלל התינוקות מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי (באופן מניעתי). גם בגילים מאוחרים יותר מדובר בתופעה שכיחה שאינה תמיד מאובחנת. ההערכות הן שכחמישית מבני הנוער בישראל סובלים מחוסר בברזל שעלול להוביל גם לאנמיה.[1]

נדמה שההשפעה המשמעותית ביותר וארוכת הטווח – בעיקר כאשר המחסור בברזל נוכח בגיל צעיר – היא ההשפעה הקוגניטיבית. מתברר שמחסור בברזל יכול להוביל לעיכוב התפתחותי בתינוקות ובילדים, להשפיע על מנת המשכל ואפילו לגרום לשינויים במבנה המוח עצמו. בנוסף לכך, נמצא קשר מחקרי בין חוסר בברזל לבין חומרת התסמינים בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

מה הקשר בין ברזל לבין הפרעות קשב וריכוז?

הפרעות קשב וריכוז [והיפראקטיביות], ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) קיימות אצל כ–10% מהאוכלוסייה, והמקור להן הוא נוירולוגי (עצבי), כלומר כזה הקשור במערכת העצבים, וליתר דיוק בשל שיבוש בפעולת המוליך העצבי דופמין. הפרעות קשב וריכוז מתפתחות כבר בשנים הראשונות לחייו של אדם (עד גיל חמש), ולרוב לא חולפת גם בגיל מבוגר. הביטויים המרכזיים שלהן הם קושי בריכוז ובהקשבה (ומכאן שמן), קושי בביצוע משימות ממושכות, הסחת דעת והיפראקטיביות.

מחקרים שנערכו מצאו כי חוסר בברזל עשוי להחריף את התסמינים של ADHD וכי ישנו קשר בין רמות הפריטין – חלבון שתפקידו לאחסן את הברזל בגופנו ולייצר מאגרי ברזל זמינים – לבין נוכחותם של תסמינים הקשורים להפרעות קשב וריכוז, זאת ככל הנראה בשל השפעת הברזל על הדופמין שהוזכר קודם לכן.

כך למשל מחקר שפורסם בכתב העת Archives of Pediatric and Adolescent Medicine מראה [2] כי רמות הפריטין הממוצעות בילדים עם ADHD היו נמוכות באופן מובהק בהשוואה לילדים ללא הפרעות קשב וריכוז וכי אצל 84% מהם רמות הפריטין היו נמוכות במיוחד. ל־32% מהילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז נמצא שיעור פריטין נמוך מ־15 ננוגרם למ”ל (ננוגרם = מיליארדית הגרם), מה שנחשב ממצא חריג במיוחד.

לשמחתנו, המחקר מראה שטיפול באמצעות תרופות המכילות ברזל ומעלות את מדד הפריטין בדם, שיפר גם את רמת החומרה של תסמיני הקשב והריכוז .

לכל אורך שנות הילדות (וגם אחר כך!), חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה בברזל ולפנות לרופא הילדים לביצוע בדיקת דם הכוללת גם בדיקה של מאגרי הברזל (פריטין). במידה וישנו חשש לחוסר – כמו במקרים שבהם תזונת הילד אינה מאוזנת או כשמופיעים תסמינים – יש לשקול טיפול מתאים בברזל. הטיפול הינו קל ובטוח בדמות תרופה בטיפות או סירופ (כדוגמת טיפטיפות פריפל המאושרת על ידי משרד הבריאות) שעשויים לשפר את איכות החיים ואת בריאותם של הילדים.

מקורות:

  1. Haimi, Motti et al. “Determinants of Iron Deficiency and Anemia among Adolescents in a Multi-Cultural Country.” Journal of Blood & Lymph(2019): n. pag.
  2. Konofal E, Lecendreux M, Arnulf I, Mouren M. Iron Deficiency in Children With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Arch Pediatr Adolesc Med.2004;158(12):1113–1115. doi:10.1001/archpedi.158.12.1113
  3. Rucklidge JJ, Eggleston MJF, Boggis A, Darling K, Gorman B, Frampton CM. Do Changes in Blood Nutrient Levels Mediate Treatment Response in Children and Adults With ADHD Consuming a Vitamin-Mineral Supplement? J Atten Disord. 2021 Jun;25(8):1107-1119. doi: 10.1177/1087054719886363. Epub 2019 Nov 9. PMID: 31707909.
  4. Konofal E, Lecendreux M, Deron J, Marchand M, Cortese S, Zaïm M, Mouren MC, Arnulf I. Effects of iron supplementation on attention deficit hyperactivity disorder in children. Pediatr Neurol. 2008 Jan;38(1):20-6. doi: 10.1016/j.pediatrneurol.2007.08.014. PMID: 18054688.

למידע מתוך אתר משרד הבריאות

הפרעות קשב וריכוז

טיפטיפות 

למידע מתוך אתר מכבי

למידע מתוך אתר ויקי־רפואה

למידע מ’העמק’

למידע נוסף מכבי

למידע מאתר מדעת

למידע מאתר אינפומד

למידע נוסף מאתר ויקי־רפואה

למידע מתוך הדוקטור

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • משלב פעילות גופנית עם Liraglutide עשוי לסייע בשימור איכות העצם במהלך ירידה במשקל (JAMA Netw Open)

    משלב פעילות גופנית עם Liraglutide עשוי לסייע בשימור איכות העצם במהלך ירידה במשקל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי משלב פעילות גופנית עם טיפול ב-Liraglutide מהווה גישה יעילה להפחתת משקל המשמרת את צפיפות העצם באתרים בעלי חשיבות קלינית. החוקרים מדנמרק השלימו ניתוח משני של תוצאות מחקר אקראי קודם שכלל 195 חולים (גיל ממוצע של 42.82 שנים) עם השמנת-יתר וללא סוכר, אשר קיבלו טיפול להפחתת […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    טיפול משולש הכולל מטפורמין, Dapagliflozin ו-Saxagliptin מהווה גישת טיפול יעילה ובטוחה לחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם, בהשוואה להגברת עצימות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ההנחיות הנוכחיות ממליצות על טיפול משולב מוקדם להפחתת הסיכון לסיבוכי סוכרת ומניעת אינרציה קלינית בחולים עם סוכרת מסוג 2. […]

  • מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    צריכת אלכוהול בהיקף של מעל 12 גרם ביום מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. הממצאים מצביעים על קשר ליניארי בין היקף צריכת אלכוהול ובין הסיכון לית לחץ דם, כאשר חוזק הקשר היה שונה בין גברים ונשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אלכוהול נקשרה עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

  • דיאטה ים-תיכונית עם שמן זית עשויה להפחית את הסיכון להישנות הפרעות קצב לב (מתוך כנס ה-Heart Rhythm)

    דיאטה ים-תיכונית עם שמן זית עשויה להפחית את הסיכון להישנות הפרעות קצב לב (מתוך כנס ה-Heart Rhythm)

    בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה, הקפדה על דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה מלווה בסיכון מופחת להישנות הפרעות קצב לב, בהשוואה לאלו ללא הגבלה תזונתית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס Heart Rhythm. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיאטה ים תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה הוכחה כבעלת השפעה לחיובית על מגוון […]

  • תחליפי סוכר מלווים בסיכון מוגבר להתקפי לב ואירועים מוחיים (Eur Heart J)

    תחליפי סוכר מלווים בסיכון מוגבר להתקפי לב ואירועים מוחיים (Eur Heart J)

    רמות גבוהות של קסיליטול (Xylitol), ממתיק דל-קלוריות המשמש במאכלים רבים דלי-סוכר וכן במסטיקים ומשחות שיניים, מלוות בסיכון מוגבר להתקפי לב, אירועים מוחיים ותמותה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. צוות המחקר כלל במחקר למעלה מ-3,000 משתתפים מארצות הברית ואירופה, אשר היו במעקב לאורך למעלה משלוש שנים. מהנתונים עולה כי באלו […]

  • צריכת פירות וירקות עשויה להפחית את הסיכון להתלקחות מחלת קרוהן (Clin Nutr ESPEN)

    צריכת פירות וירקות עשויה להפחית את הסיכון להתלקחות מחלת קרוהן (Clin Nutr ESPEN)

    בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית המקפידים על צריכה סדירה של פירות וירקות תועדה שכיחות נמוכה יותר של התלקחות מחלת קרוהן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Nutrition ESPEN. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי מוצרי מזון מסוימים עלולים לעורר או להחמיר תסמיני מחלת מעי דלקתית, אך אין עדויות רבות […]

  • הגדלת צריכת ירקות משפרת סבילות לסוכר (J Clin Endocrinol Metab)

    הגדלת צריכת ירקות משפרת סבילות לסוכר (J Clin Endocrinol Metab)

    דיאטה עתירה בירקות ירוקים, ירקות עם עלים וצבעוניים עשויה להביא לשיפור הסבילות לסוכר ורגישות אינסולין, בעוד שצריכה רבה של תפוחי אדמה מטוגנים או צ’יפס עשויה להחמיר את הסבילות לסוכר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאוסטרליה שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת ירקות ותפוחי אדמה ובין סמני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה