רפואה משלימה

האם, מתי ועד כמה לחשוף את התינוק למזונות אלרגנים?/מאמר אורח מאת מאת: שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי (*)

אלרגיה למזון הפכה להיות שיח נפוץ מאוד בחיינו וכולנו מכירים או נתקלנו בלפחות מישהו אחד אשר סובל ממנה. כיום המספרים מראים שכ-8% מהילדים מתחת לגיל 3 סובלים מאלרגיה למזונות מסוימים, ונראה שהאחוזים רק הולכים ועולים עם השנים. למשל, שיעור הסובלים מאלרגיה לבוטנים הוכפל בעשור האחרון בקרב ילדים. אחוזי המבוגרים הסובלים מאלרגיה נמוכים יותר ועומדים על כ-1-2% מהאוכלוסייה, מכיוון שחלק מהילדים הסובלים מאלרגיה, בעיקר מאלרגיה לחלב, נרפאים ממנה עם ההתבגרות.

חשוב לציין, כי אלרגיה לסוגי מזון אלו יכולה להיות מסכנת חיים, כאשר האלרגיה תהיה לרכיב החלבוני המצוי במזון. לדוגמא, אלרגיה לחלב תהיה אלרגיה לקזאין שהוא חלבון בחלב ואילו רגישות לחלב תהיה בעקבות החשיפה ללקטוז שהוא סוכר החלב.

ישנם סוגי מזון אשר הסיכוי להיות אלרגים להם הוא גבוה, כאשר רוב האלרגיות יהיו לחלב פרה, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, אגוזים וסויה. כמו כן, אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר אלא להפך קיימת אלרגיה צולבת- פעמים רבות ילד שאלרגי לחלבון חלב פרה, יהיה אלרגי גם לחלבון הסויה.

במשך עשורים רבים, ההנחיות הבריאותיות על פיהם הונחו הורים לתינוקות המצויים בקבוצת סיכון ללקות באלרגיה הייתה מניעה מוחלטת של מוצרי מזון הידועים עם פוטניצאל אלרגני גבוה. ילדים הנחשבים בקבוצת סיכון הם אלו שאחיהם או הוריהם סבלו או סובלים מאסטמה, מאטופיק דרמטיטיס (תגובה עורית) או אלרגיה למזון כלשהו. האיסור נגע לא רק לתזונת הילד אלא גם כחלק מתזונת האם בזמן ההיריון או בזמן ההנקה כאשר הסיבה לכך הייתה, כי החשיפה לאלרגן עשויה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, ולכן רצו למנוע אותה.

אולם, מחקר שהתפרסם ב-2015 בשיתוף חוקרים ישראלים ואנגלים בדק האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה. השערה זו עלתה עקב השוואה בין ילדים יהודים החיים בארץ לבין ילדים יהודים החיים באנגליה, כאשר ראו שהסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה, מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם. לכן, החוקרים בדקו 640 תינוקות אשר להם תגובה עורית בעקבות חשיפה לבוטנים. במהלך המחקר התינוקות קיבלו 6 גרם של בוטנים פעמיים בשבוע בגילאי 4-10 חודשים עד שהגיעו לגיל 5, לעומת קבוצת ביקורת אשר לא נחשפה בתקופת הינקות לבוטנים. התוצאות היו חד משמעיות. בקבוצת הילדים, אשר נחשפו בגיל מוקדם לבוטנים, נמצא כי אחוז אחד בלבד לקה באלרגיה, זאת לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה בוטנים ובה 17% מהילדים לקו באלרגיה לבוטנים.

המחקר הוכיח באופן מובהק, כי חשיפה מוקדמת בגיל הינקות לבוטנים עשויה למנוע התפתחות אלרגיה לבוטנים בעתיד. כלומר, ייתכן כי ההנחיות אשר ניתנו כמניעת חשיפה לאלרגן לקבוצות סיכון לא בהכרח נכונות. יתרה מכך, ייתכן כי דווקא החשיפה למקור האלרגיה היא זו שמונעת את האלרגיה.

בשנים האחרונות, המחלקה לאלרגיה בבית חולים אסף הרופא מאפשרת טיפול חדשני לאנשים שכבר אובחנו כבעלי אלרגיה על ידי חשיפה מבוקרת שלהם למקור האלרגי, כך שהסיכון בעת החשיפה אליו נהיית נמוכה יותר. הדבר משפר את איכות חייהם של אנשים אלו בכך שהם יכולים להריח או אפילו לטעום מוצרים המכילים את האלרגן, וגם מגן עליהם מפני סכנת מוות.

על פי ההמלצות העדכניות של  המחקר יש לחשוף את התינוקות עם גורמי הסיכון לאותם מזונות אלרגנים בתחילת ‘שלב הטעימות’ (בגיל 4 חודשים עד חצי שנה) באופן הדרגתי וזהיר מאוד. הימנעות מוחלטת של אכילת מזונות אלו במהלך ההיריון או ההנקה לא נמצאו כמועילים במניעת היווצרות האלרגיה ולכן ניתן לצרוך אותם. במקרים בהם התינוק אלרגי מאוד לחלב, עשויה להתפתח תגובה אלרגית במידה והאם שותה חלב בעוד התינוק יונק, אך לא תמיד.

בתחילת ‘שלב הטעימות’ מומלץ לחשוף את התינוק למזונות הידועים עם פוטנציאל אלרגי נמוך יותר לשם הכרות עם מזון מוצק יותר. בהמשך, ניתן להוסיף כמויות קטנות של מזון הידוע כבעל סיכון להתפתחות אלרגיה בשילוב מזונות שכבר נוסו בעבר לדוגמא שילוב של פרי עם טחינה, חמאת בוטנים, שילוב של ביצה קשה מגורדת עם אבוקדו וכדומה. כמו כן, יש לחשוף את התינוק מספר פעמים לאותו מוצר שכן לא תמיד נוכל להבחין בתגובה האלרגית בעת החשיפה הראשונה.

חשוב לזכור כי למרות כל זאת, החקר על האלרגיות עוד לא תם והדרך עוד ארוכה. מה שניתן להסיק על בוטנים לא ניתן בהכרח להסיק על גורמי אלרגיה אחרים כמו שומשום, חלב או דגים ולכן כל אלרגן צריך להיבדק לגופו.

מקורות:

1.    George Du Toit, M.B., B.Ch., Graham Roberts, D.M., Peter H. Sayre, M.D., Ph.D., Henry T. Bahnson, M.P.H., Suzana Radulovic, M.D., Alexandra F. Santos, M.D., Helen A. Brough, M.B., B.S., Deborah Phippard, Ph.D., Monica Basting, M.A., Mary Feeney, M.Sc., R.D., Victor Turcanu, M.D., Ph.D., Michelle L. Sever, M.S.P.H., Ph.D., Margarita Gomez Lorenzo, M.D., Marshall Plaut, M.D., and Gideon Lack, M.B., B.Ch; Randomized Trial of Peanut Consumption in Infants at Risk for Peanut Allergy; N Engl J Med 2015; 372:803-813February 26, 2015DOI: 10.1056/NEJMoa1414850

2.    Gary W.K. Wong, M.D; Preventing Food Allergy in Infancy — Early Consumption or Avoidance?; N Engl J Med 2016; 374:1783-1784May 5, 2016DOI: 10.1056/NEJMe1601412

(*) הרשת הנשית המובילה בישראל לעיצוב, חיטוב, כושר והרזיה www.studioc.co.il  5045*

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • צליעה בילדים (Pediatr Rev) - והערות ד

    צליעה בילדים (Pediatr Rev) - והערות ד"ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד"ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה